לביבות

חנוכה הגיע, ועם חנוכה מגיעים גם מאכלי חג מטוגנים, כתמים של ריבה על המכנסים וצרבת. כמו בכל חנוכה, גם השנה אתם בטח מוזמנים למסיבות חנוכה שמתחילות בסביבונים והדלקת נרות ונגמרות בהריונות לא מתוכננים ובחרטות. החרטות הן, כמובן, על זה שהחלטת לעשות חישוב של כמה שמן צרכת בכל ארוחה ויצא לך משהו כמו 3 כוסות של שמן לאדם.

אם מעט שמן הספיק להם לשמונה ימים, זה לא אומר שאנחנו אמורים לאכול אוכל דיאטטי?

רציתי להכין לכם לביבות, אבל גם רציתי להכין לכם סופגניות. בעצם, רציתי להכין לביבות שהן גם על תקן סופגניות. חוץ מזה, אין לי מגררת, או פומפיה, או הדבר הזה שלוקח תפוחי אדמה והופך אותם ללביבות. אז הנה תחליף. אם תתרכזו, תגלו שזה בעצם צ’יפס שיש בפלאפליות. בכל מקרה, הרעיון הוא להכין לביבות בלי לעבוד קשה על לגרר תפוחי אדמה. הוספתי בלילה שתופחת ומקבלת מרקם סופגנייתי והרבה שמן, וקיבלתי את חנוכה.

על תפוחי האדמה האדומים היה כתוב "לטיגון"

המצרכים: תפוח אדמה אחד, ביצה, שלוש כפות קמח תופח ושליש כפית מלח. זה הכל. זו כמות שמספיקה לתפוח אדמה אחד. תכפילו את הכמויות אם אתם רוצים להכין יותר. אל תעשו לי פרצופים, זה חשבון ברמה של כיתה ח’.

אמרתי לכם, אל תעשו לי פרצופים

תתחילו בקילוף תפוחי האדמה. את התפוחים המקולפים תפרסו לפרוסות דקיקות, אני מדבר על מקסימום שני מ”מ לפרוסה. את הפרוסות תשימו בקערה עם מים, שלא ישחירו. אתם יכולים לפרוס את התפוחי אדמה לאורך או לרוחב. תלוי אם אתם מעדיפים הרבה לביבות קטנות או מעט לביבות גדולות.

פרוסות בגודל הזה, לא יותר. תחשבו תפוצ'יפס

עכשיו הבלילה: ביצה, מלח ולקשקש חזק – במילים אחרות, תעשו חביתה. עכשיו מוסיפים את הקמח, כף בכל פעם, וממשיכים לבחוש עד שלא יהיו גושים. אנחנו רוצים להגיע לנוזל במרקם אחיד, סמיך וחזק. אם אתם חושבים שיש פה משחק מילים או בדיחה גסה, אתם כנראה צודקים. בכל מקרה, אנחנו רוצים להגיע בערך למרקם הזה:

תדמיינו משהו בין מיונז לטחינה

שלב הטיגון: פותחים את כל החלונות בבית, מסתירים את המצעים, משאירים את חיות המחמד אצל השכנים ובועטים בעציץ. מחממים שמן במחבת על אש נמוכה. קשה להסביר בדיוק איך יודעים שהשמן חם, אבל זה משהו כזה: אם שמתם את הלביבות במחבת ומיד מתחיל בעבוע קל – מצוין. אם מתחיל בעבוע חזק זה אומר שהשמן חם מדי. אם מתחילים לכם כאבים מוזרים בחזה זה אומר שהשמן חם מדי ושלמדתם שלא כדאי לטגן בלי חולצה.

שמן!

טוב, מפה זה די פשוט: טובלים את פרוסות תפוחי האדמה בבלילה, מניחים בשמן, הופכים, ואז על מלא נייר סופג. מגישים עם שמנת, כי זה טעים, ועירית, כי זה מצטלם יפה.

עירית זה בערך הירק היחיד שיצא לך לאכול כל החג

אז לסיכום: אש קטנה, פרוסות דקות, קמח תופח בשביל שהבלילה תיתפח להיות סופגניה. שיהיה חג שמח!

עוף בדוריטוס דיפ

נו, סטודנטים, התחלתם שנה חדשה בלימודים? כל הזין.
אחרי קיץ שבו אכלתם את הבישולים של אמא, ועברתם מארוחת חג אחת לשניה, הגיע הזמן לחזור למציאות. הדירה שלכם מטונפת, יש בכיור צלוחית עם לכלוכים שתיכף חוגגים ארבעה חודשים ביחד, וכל מה שיש לכם במקרר זה צ’ילי מתוק ואריזה של שמנת חמוצה שעכשיו היא כבר באמת חמוצה.

אתם לא לבד. מה שהיה בקיץ האחרון (ככה מקובל להתחיל משפטים שקשורים למחאה), ביטא את מצוקתם הגדולה של סטודנטים רבים. יוקר המחיה הנוראי גרם לכך שאי אפשר לאכול כל יום במסעדה, ואפילו הקפיטריה באוניברסיטה, כך נמסר למערכת “פוד-גבר”, עולה כסף! מאות אלפי סטודנטים חסרי כל יכולת בישול יצאו לרחובות בקריאה אחת – רוצים מתכונים פשוטים.

מדור הסטודנט הרעב, בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים הארצית ודפני ליף, לא התעלם מגל המחאה ומינה ועדה מיוחדת אשר נועדה לסייע לסטודנטים בתקופה קשה זו. להלן מסקנות הועדה שייושמו ב-3 פעימות שונות (תמיד רצינו להגיד “פעימות”):

1. המדור יציע מתכונים ברמת קושי של בין “קל מאוד להכנה” ל-“מפגר לחלוטין להכנה”.
2. המדור יסתמך רק על מרכיבים שאפשר לקנות ב-AM/PM. שוק לוינסקי – עמכם הסליחה.
3. המדור לא יניח מראש יכולות בישול כלשהן מקוראיו, העצלנים. את המשפט “מתבלים לפי הטעם” תחפשו במקום אחר.

כדי לפתוח את המדיניות החדשה, החלטנו כאן בפודגבר לפנק אתכם במנה טעימה שנראית מושקעת כמעט כמו שהיא קלה – עוף בדוריטוס דיפ. נשמע מפגר? חכו שתראו איך מכינים את זה. המתכון כולל 3 מרכיבים:

העם. דורש. אוכל שכונתי.

חזה עוף. הרי ברור שיש לכם כמה חתיכות תקועות במאחורה של המקפיא, לא? כדי להפשיר את העוף כדאי להעביר אותו למקרר לילה לפני, אבל אם נזכרתם רק הרגע שאתם רעבים, שימו את העוף העטוף בקערה עם מים חמימים ותוך 5 דקות הוא יפשיר. אנחנו נצטרך 4-5 פרוסות יפות, שזה בערך חצי קילו.

דוריטוס דיפ. קונים בפיצוציה דוריטוס ואת הרוטב שבא איתו, דוריטוס דיפ. אם אתם אוהבים חריף, לכו על על זה, אני בעד הגרסה המעודנת שהיא קצת פיקנטית. את הדוריטוס אפשר לאכול כדי להרגיע את הרעב, אבל את הרוטב תשמרו בצד.

בצל. נצטרך 2 בינוניים, חתוכים לרצועות, טבעות או למגני-דוד קטנים. מה שיותר נוח לכם.

אחרי שהעוף הופשר והוא רך ונעים נדאג שהוא יהיה בחתיכות בינוניות ולא עבות מדי (2 ס”מ). נחמם סיר רחב ונמוך עם 2 כפות שמן רגיל, ואחרי שהוא התחמם ממש, נטגן את העוף משני הצדדים. זה אמור לקחת 3 דקות בערך על אש גבוהה. כשהעוף נשחם נוסיף את הבצל שחתכנו מקודם, אריזה שלמה אחת של דוריטוס דיפ, וחצי כוס מים. מביאים את הכל לרתיחה.

עכשיו הגענו לחלק של התבלון. ועכשיו סיימנו אותו. כן כן, שמעתם טוב. מכיוון שגם ככה כל מה שיש לכם במחלקת התבלינים זה “תערובת לתיבול פיצה”, החלטנו ללכת לקראתכם – את המתכון שלנו היום לא צריך לתבל. זה בגלל שהדוריטוס דיפ, בתור מטבל, הוא כבר מלוח ומתוק וחריף מספיק.

כל מה שנשאר עכשיו לעשות זה להחליש את האש, לכסות את הסיר ולתת לכל העניין לשחות קצת במיצים של עצמו ולהתבשל – בערך 25 דקות. יצא טעים? מצויין, כדאי להכין אורז ליד ויש לכם ארוחה. לא יצא טעים? אתם כנראה באמת מפגרים.

עוגיית שוקולד-צ’יפס אוראו בראוני

“Just when I thought you couldn’t possibly be any dumber, you go and do something like this… and totally redeem yourself!” – dumb and dumber

עוגיית אוראו. מצופה בעוגיית שוקולד צ’יפס. מצופה בבראוניז שוקולד. יש מחשבות שבאמת צריכות להשאר בגדר הדמיון. זאת לא אחת מהן. עובדה: בדיוק השבוע היו עוגיות אוראו במבצע בסופר. סימן משמיים או מה?

אני לא אשקר לכם: אני לא האופה הכי דגול בעולם. הוצאתי מתכון לעוגיות שוקולד צ’יפס מ”בצק אלים”, הוצאתי מתכון לילדים להכנת בראוניז, וגם עם המתכונים האלה די נאבקתי (בואו רק נרמוז שזה יוצא טעים גם אם אין לכם בלנדר).

אני הכנתי מנות אישיות בתבניות חד”פ אבל אני מניח שמה שעובד ברמה האישית יעבוד גם ברמת התבנית. מורחים שכבה של בלילת שוקולד-צ’יפס. ממקמים עוגיות אוראו באמצע, מורחים מעל שכבה של בלילת בראוניז. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשהו כמו 20 דקות. כדי לבדוק אם זה מוכן מכניסים קיסם ובודקים אם הוא יוצא יבש.

יש מצב שהבסיס בדמות הבצק שוקולד-צ’יפס לא יצא מוכן לגמרי וזה בסדר, כי זה גם ממש טעים ככה (מה נקרא half baked cookie dough). יש מחקרים שמראים שזה לא בריא לאכול את הבצק הזה כשהוא לא אפוי. באופן כללי, מי שבריאותו חשובה לו – אני מציע לכם פשוט לוותר על כל העניין. טוב לא ייצא מזה.

אה כן, זה ממש ממש ממש טעים.

הי, לפחות לא טיגנו את זה בשמן עמוק