תגית: תפוחי אדמה

לביבות

חנוכה הגיע, ועם חנוכה מגיעים גם מאכלי חג מטוגנים, כתמים של ריבה על המכנסים וצרבת. כמו בכל חנוכה, גם השנה אתם בטח מוזמנים למסיבות חנוכה שמתחילות בסביבונים והדלקת נרות ונגמרות בהריונות לא מתוכננים ובחרטות. החרטות הן, כמובן, על זה שהחלטת לעשות חישוב של כמה שמן צרכת בכל ארוחה ויצא לך משהו כמו 3 כוסות של שמן לאדם.

אם מעט שמן הספיק להם לשמונה ימים, זה לא אומר שאנחנו אמורים לאכול אוכל דיאטטי?

רציתי להכין לכם לביבות, אבל גם רציתי להכין לכם סופגניות. בעצם, רציתי להכין לביבות שהן גם על תקן סופגניות. חוץ מזה, אין לי מגררת, או פומפיה, או הדבר הזה שלוקח תפוחי אדמה והופך אותם ללביבות. אז הנה תחליף. אם תתרכזו, תגלו שזה בעצם צ’יפס שיש בפלאפליות. בכל מקרה, הרעיון הוא להכין לביבות בלי לעבוד קשה על לגרר תפוחי אדמה. הוספתי בלילה שתופחת ומקבלת מרקם סופגנייתי והרבה שמן, וקיבלתי את חנוכה.

על תפוחי האדמה האדומים היה כתוב "לטיגון"

המצרכים: תפוח אדמה אחד, ביצה, שלוש כפות קמח תופח ושליש כפית מלח. זה הכל. זו כמות שמספיקה לתפוח אדמה אחד. תכפילו את הכמויות אם אתם רוצים להכין יותר. אל תעשו לי פרצופים, זה חשבון ברמה של כיתה ח’.

אמרתי לכם, אל תעשו לי פרצופים

תתחילו בקילוף תפוחי האדמה. את התפוחים המקולפים תפרסו לפרוסות דקיקות, אני מדבר על מקסימום שני מ”מ לפרוסה. את הפרוסות תשימו בקערה עם מים, שלא ישחירו. אתם יכולים לפרוס את התפוחי אדמה לאורך או לרוחב. תלוי אם אתם מעדיפים הרבה לביבות קטנות או מעט לביבות גדולות.

פרוסות בגודל הזה, לא יותר. תחשבו תפוצ'יפס

עכשיו הבלילה: ביצה, מלח ולקשקש חזק – במילים אחרות, תעשו חביתה. עכשיו מוסיפים את הקמח, כף בכל פעם, וממשיכים לבחוש עד שלא יהיו גושים. אנחנו רוצים להגיע לנוזל במרקם אחיד, סמיך וחזק. אם אתם חושבים שיש פה משחק מילים או בדיחה גסה, אתם כנראה צודקים. בכל מקרה, אנחנו רוצים להגיע בערך למרקם הזה:

תדמיינו משהו בין מיונז לטחינה

שלב הטיגון: פותחים את כל החלונות בבית, מסתירים את המצעים, משאירים את חיות המחמד אצל השכנים ובועטים בעציץ. מחממים שמן במחבת על אש נמוכה. קשה להסביר בדיוק איך יודעים שהשמן חם, אבל זה משהו כזה: אם שמתם את הלביבות במחבת ומיד מתחיל בעבוע קל – מצוין. אם מתחיל בעבוע חזק זה אומר שהשמן חם מדי. אם מתחילים לכם כאבים מוזרים בחזה זה אומר שהשמן חם מדי ושלמדתם שלא כדאי לטגן בלי חולצה.

שמן!

טוב, מפה זה די פשוט: טובלים את פרוסות תפוחי האדמה בבלילה, מניחים בשמן, הופכים, ואז על מלא נייר סופג. מגישים עם שמנת, כי זה טעים, ועירית, כי זה מצטלם יפה.

עירית זה בערך הירק היחיד שיצא לך לאכול כל החג

אז לסיכום: אש קטנה, פרוסות דקות, קמח תופח בשביל שהבלילה תיתפח להיות סופגניה. שיהיה חג שמח!

18/12/2011

תגיות: , , , , , , ,

הום פרייז של דיקסי

נפתח בהבהרה: המתכון הבא הועבר אלי מהדודה האמריקאית שלי, דיקסי, וכל קשר בינו לבין המסעדה התל אביבית (המצוינת) דיקסי, שגם – רצה הגורל – מגישה מנה בשם הום פרייז, מקרי בהחלט. אחד העקרונות החשובים ביותר בפוד-גבר זה יושרה מקצועית, לכן עצם זה שאתם מעלים את הרעיון הזה, ממש מעליב אותי. תתביישו לכם.


ולנושא שלנו. ההום פרייז הפכה בשנים האחרונות למנה שתוכלו למצוא בכל פאב. ברוב המקרים זה יהיה רק תירוץ לקחת עוד 10 שקלים על צ’יפס, שאפשר לתמחר אותם כך: 5 שקל – חתכנו את הצ’יפס לקוביות, 5 שקל – שמנו עליו צ’ילי. ההום פרייז של דיקסי (כפרה עליה, איזה דודה היא) לעומת זאת, שוחים ברוטב קרמי מושחת, חריפים ואי אפשר להפסיק לאכול מהם.

אני זוכר את הפעם הראשונה שאכלתי את ההום פרייז האלה. זה הגיע אלי בטייק-אוואי, בתוך קופסת קרטון שכתמי השמן איימו לצבוע מלבן לאפור. ובפנים היה משהו, ספק מנה, ספק מרק, ספק ההגדרה המילונית של כולסטרול. אבל כמה שזה היה טעים.

כשניסיתי לשחזר את המנה הזאת בבית גיליתי שהאינטרנט מלא בעשרות מתכונים שטוענים שהם-הם פיצחו את המתכון של דודה שלי, רק מה – הם לא. מה לא ניסיתי – מיונז, חמאה, טיגון עמוק, טיגון רדוד. המתכון הבא יותר פשוט, יותר בריא (מי מבשל עם מיונז?!) וממש דומה למקור.

אז מה עם השומן, אתן שואלות? אחת העובדות הנכונות ביותר לגבי אוכל שמן זה שהרבה יותר קל לאכול אותו בחוץ מלהכין אותו. אין מה לעשות – להזמין סופלה זה טעים ונחמד אבל שאתה מכין אותו וזורק פנימה 5 חבילות חמאה, אתה לא יכול לשקר לעצמך שזה לא כזה משמין. לכן העברנו את ההום פרייז מהפך קטן – את התפו”א אנחנו נאפה במקום לטגן (זה גם יותר קל) ובאמת שנשתדל להיות זהירים עם השמנת.

4 תפו”א בינוניים-גדולים
1 פלפל אדום (לא גמבה, זה שם מעצבן).
2 בצלים גדולים
1 כוס (כן, כוס) רוטב צ’ילי מתוק
1/3 כוס שמנת לבישול 15%

 אחרי שמחממים תנור ל-200 מעלות, חותכים את תפוחי האדמה לקוביות קטנות ונחמדות. הייתי אומר לכם כמה ס”מ אבל אני לא מחזיק במטבח סרגל. את הקוביות מערבבים עם כפית מלח, וכף שמן רגיל, וזורקים לתנור, שמה הם צריכות להיות בערך 30-40 דקות, עד שהן שחומות אבל לא שרופות, ככה שהן לא ימעכו כשתערבבו אותם אח”כ. ככה זה אמור להיראות לפני ואחרי:

 בזמן שהתנור עושה את שלו, חתכו את הבצלים ואת הפלפלים – שניהם לרצועות דקות מאוד. חממו ווק עם אש גבוהה ו-2 כפות שמן ותתחילו לטגן עם קצת מלח וקצת סוכר. זה הולך להיות טיגון די ארוך – 20-25 דקות, וכדאי לעשות אותו עם מכסה סגור. בסוף הבצלים והפלפלים צריכים להיראות שקופים, עייפים, וטיפה שחומים (אבל לא ממש). מנמיכים את האש.

ועכשיו החלק הכיפי: קוראים למישהו שאוהבים, ונותנים לו לשפוך פנימה את הצ’ילי והשמנת. הערבוב שלהם יחזיר אתכם ליום ההוא בגן שלמדתם מה זה צבעי גואש, והפעם גם תוכלו לאכול מהידיים. בסוף מחכה לכם הגן עדן הבא:

שופכים את תפוחי האדמה פנימה, מערבבים טוב, ונותנים להכל להתבשל עוד כמה דקות. מגישים עם סלט ותוכניות לדיאטה.

09/07/2011

תגיות: , , ,

תפו”א מוקרמים במיקרוגל

בישול במיקרוגל. יש שיגידו שזה אוקסימורון. קצת כמו “סלט חומוס ביתי של שטראוס”. אבל המיקרוגל הוא כנראה חברו הטוב ביותר של הסטודנט. שמה חוזרים לחיים שיירי אוכל שאמא נתנה לך עוד בסמסטר שעבר, שם נאפים להם באפייה איטית של 40 שניות שניצלי תירס – שבואו נודה בזה – היו צריכים מזמן להיחשב כאחד מאבות המזון, ותודו שקרה לא פעם שהצלצול של המיקרו הוא הדבר היחיד שהעיר אתכם בעודכם נרדמים לתוך ספר לימוד.

אותו מיקרוגל יכול להיות גם חברכם הטוב ביותר כשאתם מגיעים הביתה לחלון של שעה ומתים לתקוע משהו, אבל לא שוב פעם את המתכון האהוב “שניצל תירס כפול שלוש”. מספרים שאפשר להכין הכל במיקרו, אפילו עוגות שוקולד קטלניות (ויש שמועות גם פופקורן אבל אל תתפסו אותי במילה). היום נכין תוספת קלה וטעימה שיקח לכם בדיוק 7 דקות להכין, ותיראה מינימום כמו מנה ממאסטר שף.

נתחיל מהרכיבים –
תפוחי אדמה ננסיים
– אתמול בחנות ירקות גיליתי את האוצר האדיר הזה. תפוחי אדמה קטנים. או תפוחי אדמה שרי. או סתם כאלה שלא גדלו. אני לא יודע מה השם המקצועי של הזן הזה, והייתי שמח לבשר לכם שעכשיו הוא בעונה אבל כנראה שאין לי מושג. מה שכן, זה עלה רק 3 ₪ לקילו,  וקילו מהחמודים האלה מספיק לשבועות. הם נורא טעימים, כיף לבשל איתם (גם בתנור) והם פוטוגניים רצח. אבל גם תפו”א רגילים יעבדו במקרה הזה.
חמאה
– השמועות מספרות שהיא חזרה, והיא נורא מצטערת על כל מה שקרה. חפשו במכולת הקרובה לביתכם.
שמיר
– כן, אני יודע שלא כולכם אוהבים וזו כבר פעם שניה שאנחנו נותנים לעשב הזה לגיטמציה פה בבלוג. אבל הוא הולך טוב עם תפוחי אדמה. אם בכל זאת קשה לכם – תוכלו להחליף עם פטרוזיליה או בצל ירוק.
טאפרוור
– מכירים את האנשים האלה שקונים רק מהמותג המקורי, עם 7 מנגנוני סגירה וכרית אוויר לנהג? אז שיהיה להם לבריאות. אנחנו נרשה לכם להשתמש גם בכלי מ”בלדי”.

מה שעושים זה פשוט, כרגיל.
1.  חתכו את התפו”א לפלחים קטנים ושימו בטאפרוור. אם זה התפו”א הננסיים תוכלו פשוט לחצות אותם או לחתוך ל-4. הכמויות של התיבול פה יהיו בערך ל-15 פלחים, שזה משהו כמו 6 תפו”א קטנים.
2.  בכוס מים, שימו 1 כפית חמאה, 0.5 כפית מלח, 0.75 קורט פלפל שחור, וקצת שמיר חתוך דק. הוסיפו טיפ’לה מים רותחים, וערבבו הכל עד שאין יותר חמאה נראית לעין.
3.  זה בסדר, זה מאוד לא אטקרטיבי בשלב הזה.
4.  הוסיפו הכל לכלי, סגרו ושקשקו.
5.  ועכשיו ל-5 דקות במיקרוגל בעוצמה גבוהה. באמצע הזמן להוציא, לשקשק את הקופסא, ולהחזיר להמשך החימום.

אחרי שזה סיים תנו עוד שקשוק, והניחו בצד להתקרר ולספוג טעמים.
ואם היא שואלת, הכנתם את זה בתנור באפייה ארוכה וזה מתכון ממש מסובך.

31/12/2010

תגיות: , , , ,

עמוד:12»