חביפיצה

אחת הבעיות הגדולות איתה מתמודדים אומנים בכל העולם, היא ההרגשה כבר שהמציאו הכל. הביטלס כבר הגיעו לכל שילובי הצלילים שנעימים לאוזן אנושית, וכל מה שנשאר לנו עכשיו זה שילובי צלילים שלא נעימים לאוזן אנושית (או בשפה המקצועית: דאב סטפ). האמנים הגדולים ציירו כבר לפני 200 שנה בכל סגנון אפשרי, מה שהפך את כל מה שבא אחרי זה לאמנות פוסט-מודרניסטית (או בשפה המקצועית: קשקושים של תינוק בן שנה).

וגם בתחום האוכל, נראה שכבר מזמן, כאנושות, עשינו הכל. ניסינו לאפות את כל מה שנאפה, לטגן את כל מה שמיטגן, לבשל את כל מה שמתבשל, ואח”כ גם לזנוח את כל השיטות האלה ולהכין הכל במיקרו. ניסינו לאכול כל חיה אפשרית, כל דבר שיוצא מכל חיה אפשרית, ניסינו זרעונים, נבטוטים, עלי בייבי (מישהו צריך להגיד את זה – זה עלים של מישהו שעישב את הגינה שלו), ביצים של דגים, דגים של ביצים, ניסינו הכל גם נא, גם מורתח, מפוסטר, עם קטשופ, בלי גלוטן. ואת הכל גם בתור גלידה.

נראה שהדבר היחיד שנשאר לנו זה לשלב. אפשר לקרוא לזה “בלנד”, למתג את זה כפיוז’ן, אבל בתכל’ס זה פשוט מחסור טוטאלי ביצירתיות ועודף מובהק של שעמום שהביא אותנו ל”הישגים” כמו המבורגר עם ביצת עין, וודקה עם רדבול, שקשוקה עם שעועית, והגרוע מכולם – אבטיח וגבינה בולגרית. מאוד בוגר מצידך, אנושות.

עוד שילוב שפשוט לא הולך ביחד

אותו שעמום ומחסור טוטאלי ביצירתיות (שאגב גרמו לנו לפתוח את הבלוג הזה) היו כנר לרגלינו בעודנו ממציאים את המאכל המיותר הבא – החביפּיצה (מחסור טוטאלי ביצירתיות ניכר גם בבחירת השם). רק דבר אחד הפתיע אותנו בכל הניסוי הזה – אשכרה יצא טעים.

החביפיצה™ היא בתכלס חביתה משודרגת, שעושים כשרוצים לפנק מישהו באמת. היא נראית מגניבה לגמרי, היא די משביעה ובמבחן טעימות מקצועי שערכנו בקרב 2 נבדקים משכבות זהות לחלוטין באוכלוסיה, התגובות נעו בין “וואלה זה טעים” ל-“וואלה זה די טעים”, שזה מרשים ביותר.

כל מה שתצטרכו כאן זה 3-4 ביצים, חצי עגבניה, חצי בצל, גבינה צהובה וממרח עגבניות מיובשות. תוספות נחמדות שישדרגו את המנה הן זיתים, פטריות, גבינה בולגרית, ועלי בזיליקום.

במחבת גדולה יחסית, מטגנים את הבצל עם כף יפה של שמן זית עד שהוא נהיה שקוף. גם את העגבניות נטגן אבל נוסיף אותן 2 דקות אחרי הבצל. בינתיים מקשקשים את הביצים עם מלח, באותה צורה שאתם מקשקשים חביתה, אבל עם יותר רגש. שופכים את הביצים, מחלישים לאש קטנה-בינונית ומכסים את המחבת עם מכסה (ואל תגידו לי שאין למחבת שלכם מכסה. לכל סיר יש מכסה).

בזמן הזה החביתה מתבשלת והופכת למין פשטידונת כזאת עם תחתית פריכה, שדי מזכירה במרקם פיצה. כשהחלק העליון של החביתה כבר די מגובש על עצמו (זה יקח בערך 7-10 דקות), מוסיפים את התוספות: אם יש לכם מזליפים קצת ממרח עגבניות מיובשות, מגררים את הגבינה מעל (עם פומפיה פשוטה), ומוסיפים זיתים או כל תוספת אחרת שבא לכם. נותנים לדבר הזה עוד 2 דקות להתגבש ומכבים את האש.

עכשיו חותכים כמו פיצה ומגישים על רקע קולות ההתפעלות של כל הנוכחים. מבטיח שתהיה התפעלות. ואם לא, לא נורא –  אנחנו כבר עובדים פה במרץ על הההמצאה הסודית הבאה. אני רק יכול לגלות שיהיה בזה חמאת בוטנים ופסטרמה.

חביתה עם צ’יפס (שפים מתארחים בבלאק)

מסתבר שכוח גדול בא גם עם אחריות קטנה: הזמינו אותנו לארוחת טעימות לרגל השקת המנות החדשות ב”בלאק”. 4 שפים הכינו המבורגרים מיוחדים. הם הכניסו להמבורגרים כל מיני דברים שאין לנו מושג מה הם, כמו: איולי צ’יפוטלה, מנגולד, שעועית בובס. הם הכניסו גם משהו שאנחנו מכירים טוב מאוד אבל אף פעם לא העזנו לשים בהמבורגר: ביסלי פלאפל. אז נקצר את החדשות הארוכות: אחלה מנות למי שבא לו לשבור את שגרת ההמבורגריידה הרגילה. ולמי שבאמת רוצה לקרוא על מה שקורה בבלאק אנחנו מציעים להתעדכן באתרים של אנשים אחרים. אנחנו הכי אהבנו את המנה של נעם דקרס אפילו שיש בה כל מיני דברים כמו צימוקים ובורגול. ד”א – בגלל שאנחנו עצלנים ומפרסמים את זה חודש באיחור, לא נשאר לכם הרבה זמן לנסות את ההמבורגרים, אולי תספיקו.

חביתה+צ'יפס = חביתה עם צ'יפס

עם זאת, המנה הפוד-גברית ביותר של הערב בושלה בעצם רק כמה ימים אחרי השקת המנות ועליה אנחנו רוצים לדבר:

חביתה עם שאריות צ’יפס

מי לא מצא את עצמו עם שאריות צ’יפס מאיזה טייק אווי או על-האש ושאל את עצמו מה אפשר לעשות עם זה? האמת, הרבה אנשים. אבל גם הרבה אנשים כן מצאו את עצמם במצב הזה. אז בשבילכם, הנה משהו קטן שאפשר להכין בקלות ובמהירות. מצרכים: צ’יפס, ביצים. מפתיע, לא?

הוראות הכנה: באמת? נו טוב: מטגנים את הצ’יפס במחבת עם קצת שמן עד שהוא ממש חם (אף אחד לא רוצה צ’יפס קר בחביתה שלו) ואז מוסיפים ביצים טרופות כמו חביתה רגילה. זה אולי לא נשמע לכם כל כך טוב עכשיו אבל כשתקומו בהאנגאובר וזה יהיה או זה או דליפקאן בלי חלב כי נגמר, תאמינו לנו שזה יראה יותר מפתה.

פריטטה

כשאומרים את המילה “פריטטה” מעט אנשים חושבים על חביתה עם קישואים ותפוחי אדמה. הרוב חושב לעצמו “פריט-מה?”. אבל האמת היא שפריטטה זה אחלה של ארוחה קז’ואלית לערב, לבוקר ואפילו לבראנץ’ (אם אתה יודע מה זה, גבר), זה מאוד טעים ומאוד פשוט להכין. אה כן, ורק שתדעו שגבר שמדפיס מתכון לפריטטה מהאינטרנט ומכין את זה – זה רק מראה שהוא בטוח במיניות שלו.

גבר, הקלקרים האלה שאתה רואה שם למעלה - זה מה נקרא גבינת פטה

כל מה שתצטרכו זה:

2 ביצים
תפוח אדמה בינוני שבושל קצת בסיר או במיקרו (5 דקות במיקרו אמורות להספיק)
קישוא
גבינת פטה \ פרמזן
חמאה
בצל

נפקד מהתמונה: קישוא

אז קודם כל, אני מקווה שהתרשמתם לטובה מהעובדה שנמנעתי מהכיתוב המתבקש והנדוש לתמונה הקודמת: “מנה עם ביצים”. ועכשיו, ככה עושים את זה: ממיסים חמאה במחבת, כשהחמאה חמה מוסיפים את הבצל עד שהוא מזהיב קצת. את תפוחי האדמה והקישואים מניחים אחד ליד השני. עכשיו אתם אמורים לראות משהו כזה:

דרך אגב, אפשר גם לסדר את הירקות בצורה של כוכב, לב, דובון, מה שבא לכם, אני הפעם החלטתי לוותר על זה. בכל אופן, כשהתפוחי אדמה והקישואים מתחילים לקבל צבע הופכים אותם:

עכשיו, מוסיפים את הביצים הטרופות, מנמיכים את האש ושמים מכסה על המחבת. אחרי בערך 5 דקות הופכים את כל הקונסטרוקציה, מחכים עוד 2 דקות ומגישים.

סיימת להכין פריטטה: עכשיו אתה יכול לקרוא לעצמך גבר אמיתי

בתאבון גבר