קוגל פיראטים

אנחנו בפודגבר משתדלים להביא לכם את המתכונים הכי גבריים שיש (חוץ מפעם אחת… או שתיים). אז מה זה הקטע עכשיו של מתכון לקוגל ממטבחה של סבתא בלבוב? ובכן, אנחנו בפוד גבר שמים איזה חצי בקבוק רום בתוך הקוגל שלנו, ואלא אם כן סבתא שלך היא הנכדה של ג’ק ספארו (ובינינו, יותר סביר שהיא הנכדה של אליעזר זמנהוף) – כנראה שהיא לא עושה את זה. אז הבה נחדד את מקש ה-ר’ במקלדת לטובת ה”ארררר” ונכין קוגל פיראטים – עוגת אטריות עם סיידר תפוחים ורום.

"אררר"

כל מה שצריך זה שאריות של 2 כוסות אטריות, תפוח חתוך לקוביות, שזיף בקוביות\צימוקים, ביצה, סוכר, קינמון ו-רום (אפשר גם יין אדום), (מייפל אופציונלי). עם כל הכבוד לקוגל הזה, רוב הסיכויים שתכינו אותו משאריות, בגלל זה קצת קשה לרשום כמויות, אני אתייחס לכמויות לפי 2 כוסות אטריות – תכפילו כמה שצריך.

THE SPAGHETTI INCIDENT?

שמים בסיר קטן את התפוח והשזיף (אפשר צימוקים במקום), מוסיפים 3 כפות סוכר (עדיף חום), כף קינמון ומים שכמעט יכסו את התפוחים ומביאים לרתיחה. כשהתפוחים נעשים רכים וקצת משנים את צבעם מוסיפים 2 כוסות שוט של רום\יין אדום – מכבים את האש ומקררים. אמור לצאת לכם סוג של סירופ די סמיך.

נותנים לסיידר להתקרר ובאותו זמן – טורפים את הביצה ומערבבים עם האטריות, אפשר להוסיף להן גם כף או שתיים של סירופ מייפל. כשהסיידר קריר מערבבים עם האטריות. שמים בתבנית משומנת ולתנור. טיפ – רצוי תבנית יחסית מאורכת כדי שהקוגל יהיה דק ופריך (אני יודע – that’s what she said).

הפוסט בחסות: כל הסבתות הפולניות

האוכל הצמחוני של מיכל

נתחיל בהבהרה: מאחורי המתכון הזה עומדת אישה. זה לא משהו שאנחנו נוהגים לעשות פה בפוד-גבר בדיוק מהסיבות שמופיעות בכותרת: הן מכריחות אותנו לאכול כל מיני דברים כמו ירקות וטופו בזמן שאנחנו יכולים לאכול בשר. מצד שני, אף פעם לא תמצאו אותי אומר לא לאוכל. ככה מצאתי את עצמי מכין עם מיכל את המתכון המגניב הזה שמשלב מזרח ומזרח רחוק יותר. יש פה טעמים מיוחדים וזו לגמרי מנה שיכולה להתאים לארוחת שישי גדושת משתתפים או לאחסון בטפרוור במקרר לארוחות לכל השבוע עם או בלי אורז.

מי היה מאמין שגם נשים יודעות לבשל...

יש במתכון הזה הרבה רכיבים אז תוציאו עט:

1 חבילה טופו (אפשר להחליף ברצועות חזה עוף, ואז צריך בערך 400 גרם)

שקית קשיו טבעי

2 זוקיני

ענף ברוקולי

חצי כרובית

בטטה

גזר או שניים

בצל סגול גדול

4-5 שיני שום

5 כפות שמן קנולה

חצי חבילת שעועית עדינה קפואה – מבושלת אבל שלא תהיה רכה יותר מדי

מעט פטרוזיליה וכוסברה לתיבול

5 כפות גדושות טחינה

מלא קארי

קצת פפריקה מתוקה

קצת צ’ילי הודי/רגיל/ פפריקה חריפה

התמונה לא מומלצת לצפיה לגברים בעלי קיבה חלשה

שמים בסיר גדול או בווק 5 כפות שמן וכשהוא חם מוסיפים מלא קארי. מה זה מלא – לכו על איזה 2-3 כפות גדושות. הרעיון הזה של לטגן את התבלינים בהתחלה מאוד נפוץ בהודו ונקרא משום מה “פתיחה” של התבלינים. עכשיו אל תהיו חכמולוגים ותגידו שאי אפשר לפתוח תבלינים. ברור שאי אפשר כי תבלינים זה לא חלון. אבל זה כן מבליט את הטעמים של התבלין. לזה מוסיפים את הבצל ומטגנים.

או שאתה מתחיל להוציא את כל הטעמים או שאני פותח אותך, שמעת?

אחר כך מוסיפים את כל שאר הירקות – מתחילים מהקשים יותר כמו הגזר והבטטה והולכים לאט אל הרכים: השעועית העדינה והזוקיני. כשהירקות מתרככים מוסיפים את הטחינה הגולמית ומערבבים אותה עם הירקות עד שהיא נמסה. מוסיפים את שיני השום ואז מוסיפים קצת מים , זה לא צריך להיות מרק זה צריך להיות עם מעט רוטב. מטגנים בנפרד את הקשיו ואת הטופו עד שהם משחימים ומוסיפים לירקות עם הטחינה.

זה פשוט... בריא מדי

כשהכל מוכן מוסיפים איזה רבע שיח פטרוזיליה קצוצה ורבע שיח כוסברה קצוצה – רק לחמם אותם בלי להוציא להם את החיוניות. זהו, יש לנו פה אחלה מנה עם הרבה טעמים ומרקמים. ואם פעם שואלים אתכם מאיפה המתכון בחייאת שתגידו שמרות סירקיס ולא מפוד-גבר.

זה נראה כמו קלקר, זה בטעם של קלקר - זה חייב להיות טופו

ספיישל הודו – צ’אנה מסאלה

העולם הקולינרי של הודו עומד על מילה אחת קסומה: מסאלה. לא, לא אדיסו מסאלה. מסאלה אחר. תערובת תבלינים שמשתנה בהתאם למנה – מסאלה לעוף, מסאלה לדג, מסאלה לירקות. חוץ מזה, בהודו חשוב לדעת את ההבדל בין “ספייסי” ל-“נו ספייסי”: זו אופציה שמציעים לאנשים רק כדי להתעלם ממנה בשלב ההכנה, המנות פה הן תמיד חריפות. היום נלמד להכין צ’אנה מסאלה שזה גרגרי חומוס במסאלה, רק בבקשה אל תשטפו את גרגרי החומוס במי ביוב לפני הבישול – זה עלול לגרום לקלקול קיבה, מנסיון.

הצעת הגשה: במאפרה

בצל סגול גדול קצוץ
2 כפות שמן
חצי עגבניה חתוכה לקוביות
חצי כוס חומוס מבושל
6 אגוזי קשיו
כפית פרג
כף צ’ילי ירוק קצוץ

תבלינים: כפית מלח, כפית אבקת צ’ילי, כפית אבקת כוסברה, חצי כפית כמון, חצי כפית כורכום, חצי כפית ג’ינג’ר גרוס, חצי כפית “גרם מסאלה” – נראה לי שאפשר למצוא בחנויות תבלינים בארץ, אם לא תגידו ואני אביא לכם מהודו

הוא רק גורס ג'ינג'ר, היא רק מקפיצה את הירקות והוא רק מוסיף תבלינים

לפני הכל נעשה קצת עבודת הכנה וניצור “רוטב”. אין לרוטב הזה שם מיוחד חוץ מזה שהוא “רוטב” והוא מכיל רכיבים שאף הודי לא יודע איך קוראים להם באנגלית. מטגנים כמות של בצל בינוני עם הקשיו והפרג ואז טוחנים את הכל ביחד עם קצת מים אם יש צורך.

הכלים בחסות המוזאון הארכאולוגי של קוצ'ין

עכשיו, מחממים את השמן במחבת ומטגנים 2 כפות מהבצל (מה שנשאר) עם כף צ’ילי ירוק. כשהבצל מזהיב מוסיפים את כל התבלינים ו”פותחים” אותם. אתם גם יכולים פשוט לטגן אותם עד שהארומה שלהם תצא אבל אם תגידו “פותחים” תשמעו יותר אסליים.

את האוכל מבשלים בסיר לילה, זה בסדר. העיקר לשים מטפחת שהשיער לא יכנס לאוכל

אחרי שהתבלינים מבעבעים מוסיפים את העגבניה ואת החומוס. מטגנים קצת ואז מוסיפים את ה”רוטב”.

בחיי שאני מתגעגע להמבורגר

אם רוצים אפשר להחליף את החומוס באפונה ואז יש לנו גרין פיס מסאלה.