כותב: יעקב

בלאדי ג’חנון

בלאדי ג’חנון: וודקה, עגבניות, סחוג וביצה.

IMG_20160712_103042

בלאדי ג’חנון

לא, כי כשאמריקאים עושים את זה אז זה בסדר.

12/07/2016

השופטים

אני שונא פאבים תל אביבים. אני שונא שנאה עזה את רוב הפאבים התל אביבים. הכל מלא בדאנס באר’ז, פיק-אפ באר’ז, שרקוטריות שמוזגות בירה ומקומות שמוזגים לך 450 מ”ל של גולדסטאר מבקבוק תמורת 32 שקל. צלוחית זיתים בתוספת 12 שקל וכבונוס המלצרית תעשה את הקטע המעצבן הזה של לנפנף את העודף מעל הכוס של הטיפים.

תמזגי, תמזגי

לא, כרטיס האשראי שלי לא הולך לכוס של הטיפים. מה את מופתעת?

בגלל זה, כשהזמינו את פודגבר לבוא לבקר ב”השופטים” בתל אביב לשתות בירה בשישי בצהריים, התגובה הראשונית שלי הייתה להגיד “יש, בירה בחינם! ואפילו לא כתבתי שום דבר באתר מאז 2006!”.

סיפור המסגרת הוא כזה: “השופטים” ערכו אירוע השקה-מחדש לבירה דליריום (Delirium) והזמינו עיתונאים מוכשרים ובעלי מוניטין והשפעה למשימה עיתונאית חשובה. אבל בלייזר הבריזו, אז הם הביאו אותנו במקום.

ששששש

משימה עיתונאית חשובה

נתחיל בלספר על הבירה: בירה Delirium היא אייל בלגי עם 8.5 אחוז אלכוהול וצבע של גולדסטאר. המסקנה היא שאם אתה יודע לשתות גולדסטאר, אתה יודע לשתות דליריום ולהשתכר ב-33% יותר מהר (או יותר עמוק, או יותר רחב, תלוי באיזה זווית אתה שותה). הטעם: פירותי עם ניחוחות של אניס, פירות יער וחמאה, על רקע של עוגת גבינה עם קינמון. בעצם, תמחקו את זה. הטעם: טעם של בירה, על רקע גרמניות שיכורות ובדיחות שואה. לזה נחזור בקרוב.

איזה קצף

טעמים של בירה, על רקע רחוב אבן גבירול

נמשיך בלספר על הפאב: “השופטים” הוקם ב-1981, שזה לפני שהמציאו את האינטרנט ובגלל זה אין לו תפריט ברשת. משום מה יש לפאב עמוד בגוגל פלוס, מה שרומז שהם יודעים משהו שאנחנו לא. הפאב מתפקד קצת כמו קומונה וקצת כמו כת: יש שותפים, ואם תקראו להם בעלים אז יתקנו אתכם. השותפים עושים הכל ביחד, החל ממזיגת הבירה, דרך הכנת האוכל ועד שינה משותפת על אותה מיטה בחדר הקטן מאחורי השירותים. הם גם טוענים שאמא שלהם מכינה תבשילים ומביאה שימכרו בפאב, שזה מוזר. מוזר לי שלכולם יש את אותה האמא, ואם כן אז אין דרך יפה להגיד את זה: נראה לי ששלומית, המלצרית החביבה ממוצא אתיופי, מאומצת. גם המספר של אנשי השופטים מעורפל כמוהם: נכון לרגע סגירת הגליון ספרנו בין שלושה לעשרה שותפים.

או שזה ליד רחוב השותפים?

ש-ו-ת-פ-י-ם, שיט. בכל השלטים שהכנו יש את השגיאת כתיב הזאת?

ועכשיו קראתם עד לפה ואתם שואלים את עצמכם מה אמור לגרום לכם לרצות לשבת בשופטים ולהזמין דליריום, אז הנה התשובות: חצי דליריום ב”השופטים” היא אחת הבירות הקוסט-אפקטיביות בתל אביב, ובזמן שתשתו תוכלו לנשנש מתפריט נשנושי הפאבים הנדיב שהוא אחד הנדיבים (במגוון ובגודל המנות) בתל אביב. ספציפית, על הטוסט גבינה והאם (Ham) הלכנו מכות מרוב שהוא היה טעים. הם עושים את הקטע שיש חמאה מהצד החיצוני של הטוסט!

זכויות יוצרים לצילום: מיונז.

צ’יפס במיונז, כי התחשק לי לצלם צ’יפס במיונז.

אה, ובקשר לגרמניות השיכורות ובדיחות השואה: אם תגידו לתיירת גרמנייה שסבתא שלכם מדברת יידיש בגלל השואה, זה יישמע לה הגיוני לגמרי. אם אתן תיירות גרמניות שמגיעות שיכורות מהבית, תבואו להשופטים, ימזגו לכם בירה בחינם.

השופטים, אבן גבירול 39 פינת רח’ השופטים. אה! בגלל זה קוראים לו ככה! תל אביב.

04/01/2013

תגיות: , , , ,

פויקה סטריט בר

לפני כשנה ביקרנו בקוביות בכיכר רבין ונהננו, ואפילו סיפרנו לכם. עברה שנה ורצינו לבקר שוב. אז ביקרנו. רק שקוביות כבר לא שם. עכשיו יש שם את “פויקה Street Bar”. שילוב של מסעדת פויקה ושל Google Street View שמאפשר לך לאכול את מנות הדגל של מסעדת פויקה המוכרת והאהובה מיפו תוך כדי שאתה מתרשם מהנוף האורבני המרהיב של תל אביב, שזו דרך יפה להגיד שאתה בעצם סופר אוטובוסים ומתעלם ממבקשי נדבות.

Poyke Street Bar

נוף אורבני

בואו נתחיל בלהוריד משהו מאוד גדול מהשולחן: פויקה אמיתי זה לא כמו מה שהחבר הזה שלכם מכין בל”ג בעומר. אתם יודעים בדיוק למה אני מתכוון: בל”ג בעומר אתם אוכלים מתוך סיר ברזל כבד ולוהט מין מרקם חום בהיר שמכיל במקרה הטוב מים, ירקות שורש, קוביות מהבשר הכי זול שמצאתם ב-yellow ובירה, אבל בדרך כלל מכיל גם חול, אורז, כרובית, בקבוק של צ’ילי מתוק, עוד חול ולפחות מזלג פלסטיק אחד שמישהו הפיל פנימה. במסעדת פויקה זה ממש לא ככה.

אין דבר פוטוגני כמו צלחת מלוכלכת

ככה צריך להראות פויקה

הפויקה של פויקה (ולאיזו עוד מסעדה קוראים בשם של המנה שמגישים בה?) בנויה על אותו סיר ברזל כבד – שגם לו קוראים פויקה – אבל מפה זה שונה לגמרי. כאילו, כמעט לגמרי – כי עדיין יש ירקות שורש. בתוך הפויקה תוכלו לקבל מנות נבחרות שלקוחות מהתפריט של מסעדת האם: החל מבקר בבירה, שאולי נראה כמו הפויקה שאתם מכירים מל”ג בעומר אבל ילמד אתכם איך זה באמת אמור להיות, דרך אוסובוקו לבן ועד פרוסות אנטריקוט שקיבלו טיפול של מלכים.

או מלכים שקיבלו טיפול של פרוסות בשר

כמובן שהכל מוגש בפויקה, או לפחות במחבתות ברזל כבדות. גם המנות הראשונות והקינוח מוגשים בכלי הברזל הכבדים האלו. לא בדקנו, אבל היינו שמים כסף שגם המשתנות עשויות מברזל כבד על גחלים לוהטות. המנות העיקריות בצורת קדרה, כמו הבקר בבירה או האוסובוקו, מגיעות בתוך פויקה קלאסי עם תפוחי אדמה וירקות שורש. המנות האחרות, אלו שמגיעות על מחבת, מגיעות בליווי “תפוחי אדמה מדורה”, מיני תפוחי אדמה שהגיעו מהעיר דורא שליד חברון ועל כך שמם.

בין המנות הראשונות היו פטריות צלויות בסילאן שהיו אדירות ובשר מיובש דרום אפריקאי בשם בילטונג. סיפרו לנו שהמתכון הדרום אפריקאי להכנת בילטונג הוא “תמצא פגר על הכביש, תגלגל בתבלינים ותתלה מעמוד חשמל לכל החורף”. המתכון הישראלי שונה קצת בשביל להתאים לדרישות משרד הבריאות (ולרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) ומכיל בשר בקר שמתיישן במקרר וקיבל טעם ומרקם שהולכים מצויין ליד בירה במחיר שמצדיק להזמין עוד בירה. אפילו הסלט ירקות היה מגניב, כי הוא כלל מנגו והגיע עם רוטב פסטו-נענע שאם היינו בלוג אוכל רציני היינו גם מצרפים מתכון שלו (*).

בילטונג - הקבנוס הלאומי של דרום אפריקה

קינוח הדגל של פויקה נושא את השם המעצבן “שוקונגו”. לכאורה הסופלה שוקולד הסטנדרטי שמופיע בתפריט הקינוחים של כל מסעדה. בפועל זה עוגת שוקולד רותחת שנאפתה בתוך סיר פויקה – חרוכה ופריכה מבחוץ ונוזלית לגמרי מבפנים, בזיגוג לבן מלמעלה שמצטלם ממש לא טוב אבל עם טעם כיפי שלגמרי מצדיק את החוסר פוטוגניות. גם האופציה השנייה, עוגת קראמבל תפוחים, עושה שמח בלב וטוב בבטן.

לא, לא נהיינו צלמים טובים. זאת תמונת יח"צ

שוקונגו

בואו נסיים עם טיפים להכנת פויקה טוב בעצמכם, באדיבות אריאל כהן – שף המקום. אל תשכחו שהטיפ הכי טוב הוא “תנו למקצוענים להכין בשבילכם”. אז ככה:

• מכירים את זה שאתם שמים בפויקה חצי בקבוק קולה, שאריות של בירה וקצת מים שנשארו? אז תפסיקו. בשביל נוזל הבישול תשימו רק יין, או רק בירה, או רק מים. בלי לערבב יין עם בירה, בלי לערבב עם קולה ובאופן כללי אל תעשו דברים שמגעיל, בסדר?

• חוץ מזה, בואו נזכור שפויקה זה בעצם צ’ולנט: בישול איטי וארוך על גחלים לוחשות ולא במרכז המדורה.

• לסיום, פויקה מכינים במשך מינימום 3 שעות עם מכסה סגור הרמטי. לא מערבבים, לא פותחים ולא מציצים. פשוט תסגרו את המכסה ותחפשו משהו אחר להרוס.

לסיכום, אם בא לכם לאכול מהאוכל הטוב של מסעדת פויקה אבל לא בא לכם להגיע ליפו, או סתם להוציא הרבה כסף – פויקה סטריט בר זה בול בשבילכם. אה, ואל תנסו להכין בעצמכם קינוחים בפויקה. לכם זה לא יעבוד.

פויקה סטריט בר – מלכי ישראל 8, תל אביב.

* – ברור שאנחנו בלוג אוכל רציני. המתכון: מלא נענע, שמן זית, מלח, אורגנו, בלנדר.

09/06/2012

תגיות: , , , , ,

עמוד:1234567...12»