סנדוויץ’ ברכה

בחיפה יש את סצנת האוכל הסטנדרטית בדומה לכל עיר: פלאפל, חומוס, שווארמה וכו’. אבל לחיפה יש גם תדמית של עיר קצת משונה וזה בא לידי ביטוי בהמון דוכני בורקס והמון סנדוויצ’יות (סנדוויץ’-בר בעגה המקומית). שזה קצת מוזר, כי בינינו, אתה רוצה סנדוויץ’? תכין לעצמך סנדוויץ’. אבל כמו שברכה אומרת: “פה זה לא סנדוויץ’, פה זה חוויה”. ואתם לא רוצים להתווכח עם ברכה, תאמינו לי.

כשנכנסים למוסד החיפאי הזה נוצרת מהר מאוד תחושה שנכנסתם לברכה למטבח. זה מקום קטן, מעוטר קרמיקות וינטג’ ופוסטרים של אוכל וינטג’ ומחירון וינטג’ – רק שאצל ברכה זה לא וינטג’, היא פשוט לא שיפצה את המקום כבר ממש הרבה זמן. בכל אופן, פה זה המטבח של ברכה. פה ברכה קובעת הכל. ואתם הולכים לעשות 3 טעויות גורליות.

זה הולך בערך ככה: אתם קצת מהססים בהזמנה או מבקשים תפריט או עושים תנועה מינימלית לא הכרחית – ברכה עולה עליכם שזאת פעם ראשונה. והיא שם כבר 40 שנה, חבר’ה. “אז למה רק עכשיו אתם באים לבקר? כבר 40 שנה אני מחכה לכם”. אתם תנסו לתרץ אבל זה ממש לא עובד על ברכה.

הטעות השנייה שאתם הולכים לעשות זה לחשוב שהבחירה בידכם. קשה לתאר כמה זה לא נכון. ברכה מוכנה להתפשר במקרים קיצוניים של אנשים שלא אוכלים בשר (“לא מבינה אנשים כאלה”) או לא מערבבים בשר וגבינה (“זה פשוט יותר טעים”). אבל תעשו לעצמכם טובה ואל תתווכחו יותר מדי. ברכה יודעת הכי טוב מה אתם אוהבים. ממה שהצלחתי להבין הכריך הקלאסי עולה 30 שקל ומכיל: מיונז, חריף, חסה, מלפפון חמוץ, עגבניה, סלמי ושינקן מטוגן עם גבינה.

כל זה רק כדי לתת לכם תחושה כוזבת שאולי אתם יודעים מה אתם רוצים

הטעות השלישית שאתם הולכים לעשות זה להזכיר לברכה כל סנדוויץ’ אחר שאכלתם בימי חייכם. כי אצל ברכה זה לא סנדוויץ’, זה חוויה (כבר אמרנו?). והלחם זה כמו עוגה. והרטבים עושים במקום. ו”אי אפשר להסביר מה כל כך טעים פה, זה בידיים שלי”. והעובדים של סנדוויץ’-בר מהכרמל באים לאכול אצלה בסוף המשמרת, והמנהל של “רובנ’ס ” בא לאכול אצלה בסתר ו”איזה שחקן טלויזיה מפורסם מת”א שאוכל פה 3 סנדוויצ’ים ו-4 קולה ואני מבינה איך הוא אוכל 3 סנדוויץ’ אבל לאן הולך הקולה?”

בסוף, אתם יוצאים מרוצים. כי הסנדוויץ’ של ברכה באמת מאוד טעים, ובגלל שברכה עשתה בעצמה את כל ההחלטות הקשות, את הסמול-טוק ואת האתנחות הקומיות. “ופעם הבאה אל תחכה עוד 40 שנה”. וברכה, מה עם איזה מסר למי שעדיין לא היה כאן? “שיעלה דחוף על מטוס סילון ויגיע לפה”

סנדוויץ’ ברכה, שבתאי לוי 12, חיפה

כריך בשר חם

אולי לא שמתם לב (אני לא), אבל בזמן האחרון אלון מנסה להתחיל פה משהו חדש ומרענן: פרוייקט כריך. כן, כן, ממש ככה. זה כבר לא סתם מתכון לסנדוויץ’. זה פרוייקט. עכשיו, בתור אחד שתמיד אוהב שעושים הרבה רעש מדברים טיפשיים לא יכול לוותר על הזדמנות כזאת והנה גם אני קופץ על העגלה. אה, הכוונה קופץ על יחידת התחבורה הממוכנת.

כריך בשר רגע לפני קפיצה מהחלון

והיום בפרוייקט: כריך בשר חם (או קר, תלוי אם תאכלו אותו כשהוא עוד חם). הרעיון המרכזי מאחורי הכריך הזה הוא להכין פסטרמה ביתית. אל תדאגו, אני לא מצפה שתקחו את כל חלקי הבשר המזוויעים ששמים בדרך כלל בפסטרמה ותרתכו אותם לכדי גוש גועל שמנוני כמו בשופר-סל. הנה הטיפ של אודטה: קונים עוף בגריל, שוקיים הודו בגריל או כל דבר אחר בגריל שתמצאו בסופר, מביאים הביתה וממוללים (כן, ממוללים) לחתיכות קטנות ונטולות עור או עצמות. עכשיו יש לכם בשר שאפשר לשים בכריך, בתבשילים, בקורנפלקס של הבוקר.

ההשראה: מקדש הפסטרמה של כץ'ס בניו-יורק

עכשיו זה ממש פשוט: לוקחים לחמניה, ממלאים אותה בבשר שהכנו מבעוד מועד, מורחים מיונז וחרדל, שמים מלפפון חמוץ, בצל, גבינה צהובה ושמים בטוסטר משולשים. אם אין טוסטר משולשים – לכו לקנות אחד, זה ממש חשוב. האמת שזה בטח יעבוד גם בטוסטר אובן, מחבת או מיקרוגל אבל בחייאת תעשו טובה ותשיגו טוסטר משולשים. זה בייסיק.

הטרנד הבא בבלוגי הבישול: תמונות לא בפוקוס. תזכרו מי היה ראשון

הכריך עובר בהצלחה את מבחן התיק, רק אל תשאירו אותו יותר מדי זמן בשמש כי עדיין יש שם מיונז ובשר ואתם לא רוצים לחטוף סלמונלה\אקזמה\סרטן. סתם, סרטן לא קשור לזה – שימו קרם הגנה.

*ועוד משהו קטן: עכשיו יש לנו כפתור קטן שכתוב עליו פלוס אחד. אנחנו לא באמת יודעים מה זה עושה, אז למי שבא להשתתף בניסוי – תלחצו ונראה מה קורה.

סנדוויץ’ לבנה וזעתר

את רוב הפוסטים באתר אנחנו נוהגים לפתוח בדיון ארוך ומעמיק בנושא תרבות האוכל, או במספר בדיחות פוגעניות וחסרות טעם. אבל עכשיו אנחנו ב”פרויקט כריך”, אז אין זמן לכל זה. אתם מאחרים, לא סידרתם את השיער, יש לכם איכסה בעיניים וריח רע מהפה. מהר להכין סנדוויץ’ ולצאת מהבית.

הסנדוויץ’ הזה הוא וריאציה למאכל האהוב על כולנו בצמתים בצפון, בבזארים בקניון, ובמסעדה האחרונה של אייל שני. מי אם לא, אם כל הטורטיות – פיתה דרוזית עם לבּנה וזעתר. ומה שיפה זה שכנראה שיש לכם את כל המרכיבים לסנדויץ’ הזה בבית.

אם אין לכם סבתא דרוזית בת 90 עם סאג’ בין הידיים וכוח סבל בלתי נגמר לחום, נסתפק במקרה הזה בלחמניה.

אם אין לכם לבּנה במקרר, כל מה שצריך זה לקחת חיתול משומש של תינוק ולתת ליוגורט לטפטף דרכו במשך 10 עד 14 ימים. סתם, פה זה לא אמירים. אנחנו פשוט ניקח גבינה ונטפטף עליה קצת לימון בשביל הארומה החמצמצה (גם גבינה פגת תוקף תעבוד במקרה הזה).

אם אין לכם זעתר בארון, פשוט תפסיקו להיות כאלה גזעניים.

כל מה שצריך לעשות כאן זה למרוח גבינה לבנה בנדיבות, מעליה קצת לימון והרבה זעתר וכמה טיפות של שמן זית, והרבה עלים ירוקים ממה שיש לכם (ואם אין לכם אז תקנו מדי פעם, זה עולה 2 שקל). גם כוסברה וגם פטרוזיליה יהיו מצוינים.

מבחן התיק. הצעת הגשה: על ג'וזה מוריניו

את “מבחן התיק” הכריך הזה עבר בהצלחה, ולמרות המראה הפרוע (שתואם את השיער שלכם היום), הטעם כמו חדש. בתיאבון!