גלידת פודגבר
זהו, נמאס לי להחזיק את זה בבטן. קבלו: קוראים לי זיו ואני לא עד-כדי-כך אוהב גלידה. זה מכעיס אתכם? תתבגרו. ולהלן הסבר: ברוב הפעמים גלידה זה פשוט דבר לא איכותי. זה עשוי מכל מיני שמנים צמחיים, חומרי טעם ודברים כמו צימקאו. חוץ מזה, גלידה זה בדרך כלל דבר מאוד משעמם: טעמים בנאליים כמו “תות” או “פצפוצי שוקולד” זה פשוט לא מעניין אחרי שעברת את גיל 9. אוקיי, אז נכון שב-19 שקל אפשר לקבל גלידה איכותית ומעניינת במקומות כמו וניליה או אייסברג אבל זה קצת יקר ונוטה הרבה פעמים לפלצנות: “גלידה בטעם מי זאהר, פריחת התפוזים של שכם, מרקחת משמש מזן ארומקוט ופיסטוקים סיציליאנים קלויים בעדינות” (אמיתי).
אז, החלטתי לקחת דברים לידיים ולהכין גלידה בבית, אבל ברוב המתכונים שמצאתי נדרשת מכונת גלידה ביתית. עכשיו, אם הייתי רוצה מכשיר שעולה באזור ה-1500 שקל, תופס את כל השיש ועושה רק דבר אחד – הייתי קונה כבר מזמן פורס פסטרמה. שאר המתכונים שמצאתי דורשים להוציא את הגלידה כל חצי שעה מהמקפיא, לערבב ולהחזיר. אז קבלו את חוקי פודגבר לגלידה ביתית: שיהיה טעים וידרוש מינימום מאמץ. אם אתם מחפשים גם “שיהיה בריא” אתם מוזמנים ללחוץ על הלינק הבא: http://www.tvuna.org/ ולאכול גלידה מזרעי פשתן.
גלידת פוד-גבר בטעם מלון, נענע וצ’ילי חריף (אזהרה: לא להשתמש בהלחם מלונענע). מה שנצטרך זה: חצי כפית ג’לטין, חצי כוס סוכר, חצי מלון, רבע צ’ילי חריף אדום ללא הגרעינים, 8-10 עלי נענע טריים מופרדים מהגבעול. אופציונלי: 3 כפות שמנת 38%.
שמים את הג’לטין ו-4 כפות מים בסיר קטן ומחממים על אש ממש קטנה. זה הולך לקחת בערך 10-15 דקות עד שזה נהיה אחיד ובלי גרגרי ג’לטין. מוסיפים את הסוכר ושוב מערבבים ומחכים עד שיהפוך לסירופ אחיד. אם יש סבלנות נותנים לזה להתקרר קצת ואז שמים בבלנדר את המלון, הצ’ילי, הנענע והשיקוי שכרגע הכנו. מי שרוצה יכול להפוך את הסורבט הזה לשרבט על ידי כך שיוסיף 3 כפות שמנת או יותר.
תהליך הגריסה בבלנדר מחמם וממיס את הגלידה. אז או שתפעילו את הבלנדר לקצת זמן ותאכלו ישר או שתשימו במקפיא עם ניילון נצמד. רצוי לשים להקפאה בכלי פלסטיק ואת הניילון הנצמד לשים ממש צמוד לגלידה ככה שלא ישאר אוויר בכלי בין הניילון לגלידה. כשמוציאים מהקפאה זה יכול להיות קצת נוקשה – אפשר לשים במיקרו לבערך 20 שניות (ברצינות) וזה חוזר להיות רך וחלומי.
אני ניסיתי להכין באותה מתכונת גם גלידת ג’ינג’ר-לימון-מרווה וגם יצא על הכיפאק. נשמח לשמוע על וריאציות נוספות שיצאו טעים וגם על טעמי גלידה מוזרים שנתקלת בהם בכלל.
היינו במלון דן אכדיה
הזמינו אותנו לאירוע בלוגרים במלון דן אכדיה בהרצליה. שזה מצויין, כי אנחנו אוהבים להיות מוזמנים לאירועים (כאלה שלא צריך לשים צ’ק בכניסה), וכי היה אוכל מפנק והיינו שיכורים קלות. לא נתעמק בפרטים האובייקטים כי מספיק אנשים כתבו על זה לפנינו (מעניין שאף אחד לא כתב עלינו, היינו מסמר הערב) אז תעברו על כל הלינקים, תתרשמו, ואז תשמעו מה יש לנו להגיד.
האירוע: השקת תפריט הטפאסים החדש. המשתתפים: שמות בכירים כמו מנכ”ל מלונות דן, מנכ”ל דן אכדיה, סמנכ”ל מזון ומשקאות ויכול להיות שגם סגן ראש חטיבת הממולאים. האוכל: יהודי עם טוויסט מודרני, קומפלט עם כבד קצוץ וקרפלך שהפכו לדים-סאם. האוכל המפתיע באמת: הגרסה של השף אריק פורת לסנדוויץ הטוניסאי שלנו, עם בטטה מבושלת בוואקום ותפוצ’יפס מתפוחי אדמה סגולים.
שיהיה ברור: אנחנו מאוד נהנים כשמזמינים אותנו לאירועים כאלו. במיוחד כששומעים רכילויות על מערכת כיפת הברזל הפרטית של מלון גני דן באשקלון (צוות של עשרה צלפים שעולה לגג כשיש צבע אדום) או על המיטות שמגיעות עם מזרק אינסולין בילט-אין לטיפול בחולי סכרת (למנכ”ל של רשת דן יש חוש הומור מוצלח). אהבנו גם את העובדה שהרשו לנו להכין לעצמנו את האוכל, או במילים אחרות, לשחק באוכל שעלה הרבה כסף עם סכינים שלעולם לא יהיו לנו. אחרי ששבענו לחלוטין מהטפאסים, התחיל להגיע לשולחן האוכל האמיתי. אז פתחנו כפתור במכנסיים והמשכנו לאכול.
לשולחן הגיעו, יחד עם השף הנחמד אריק פורת, כל מיני מנות ממש טעימות. בלטו – פלפלים קלויים ברוטב אנשובי, פרגיות על מקלות של קנה סוכר (זה המנת-אחות של קבבונים על מקלות קינמון. בקרוב: אנטריקוט על נחש מגומי), צלחת של נתח קצבים, ארטישוק אדיר, וגם חשבון של אלף שקל. סתם, נראה לכם? השף שהתגלה כקורא וותיק של פודגבר (משם הוא שואב את רוב ההשראה שלו) סיפר לנו איפה הוא אוהב לאכול (בחו”ל, על חשבון המלון), איפה מוצאים פירות וירקות נדירים (חצי חינם הוד השרון), וגם – רשמו לפניכם – הסכים לפנק אתכם בפוסט מיוחד בקרוב. אבל יש סיכוי שהוא חשב שאנחנו מידיעות אחרונות כשהוא אמר את זה.
אהבנו גם את הגישה של השף של המלון: אוכל מצויין יבוא מחומרי גלם טובים ובלי הרבה פלצנות. ככה גם היה האוכל באירוע הזה, גורמה ב(אלף) שקל. אבל אתם, שאתם לא במלון, אחרי שחזרתם מהבוחן הנוראי ההוא שהיה ביום שישי, אתם לא בדיוק תגלגלו לכם דים סאם, ולא תזליפו לעצמכם שמן זרעי חרדל וצנון שחור מעל הקרפציו, ובטח שלא תאכלו ארטישוק מוחמץ. אין דאגה, הנה מקבץ מתכונים פשוטים (בלי תמונות, וברור שלא מקוריים שלנו) שתוכלו להכין ברבע שעה לפני ארוחת הסדר (או אפילו תוך כדי “כרפס יחץ”) ולצאת מאגניבים. נתחיל, כמו שרק הגיוני, עם הקינוח: הם קראו לזה מרק פירות טרופי, ואנחנו נקרא לזה סלט פירות כתום, קל וטעים-אש: פלחי תפוז במיץ פסיפלורה, זה הכל. מתכון שהוא השם של עצמו.
נמשיך עם הדבר שיגרום לכם להתאהב מחדש במצות: ממרח בצל. המון בצל על מחבת עם מעט שמן ואש נמוכה. אנחנו מכוונים לצבע חום-בהיר-מקורמל ובשום אופן לא שרוף. כשהגיע לצבע הנכון מורידים מהאש וטוחנים בבלנדר מוט או מה שיש לכם. הםהגישו את זה כתוספת לקרפלך (תחליף לבצל מטוגן האלמותי) אבל אתם תוכלו לשים את זה מעל המצות, ליד הגפילטע פיש, מתחת לכבד הקצוץ – או כל שילוב מעורר תיאבון של מילת יחס ומאכל חג.
אם גם אתם בלוגרים שהיו באירוע, אתם בטח חושבים לעצמכם – אה, הנה שני החובבנים שצילמו עם הפלאפון. אם אתם עובדים בדן אכדיה אתם בטח חושבים לעצמם – אה, זה שני המסתננים שהשתכרו על חשבון המלון ובסוף גם גנבו מגבות מהחדרים. ואם אתם קוראים קבועים של הבלוג, אתם בטח חושבים לעצמכם – הנה, גם אלה התמסחרו לי. הולכים להשקות מפוארות במלונות על הים, אוכלים בחינם על חשבון כספי ציבור, ובסוף עוד דואגים לספר לנו בדיוק מה הם אכלו. והאמת? כולכם צודקים לגמרי.
ואתם יודעים מה? אם יזמינו אותנו לעשות את הסדר במלון דן אכדיה – ועוד איך נבוא. אפילו יש לי הרגשה שאני יודע איפה הם מחביאים את האפיקומן.
(במכנסיים שלי)
עדכוני פודגבר
לאחרונה בפודגבר
גם בפייסבוק
קטגוריות
בלוגים שאנחנו אוהבים לאכול
פרסומות
ארכיון
- July 2016
- January 2013
- December 2012
- August 2012
- July 2012
- June 2012
- May 2012
- April 2012
- March 2012
- February 2012
- January 2012
- December 2011
- November 2011
- October 2011
- September 2011
- August 2011
- July 2011
- June 2011
- May 2011
- April 2011
- March 2011
- February 2011
- January 2011
- December 2010
- November 2010