בורקס פיצה
מה מעניין גברים? זו שאלה שרבים שואלים, ורבים טוענים שיש להם תשובה. על פי האינטרנט, התשובה היא פורנו. על פי הפרסומות שאני רואה בצד של הפייסבוק, התשובה היא לעבוד בעגלות בקניונים בארצות הברית. על פי בלייזר – ספק מגזין לגברים וספק תרופה נגד עצירות – גברים מתעניינים בספורט, מכוניות, סיגרים ודוגמנים בפרסומות לשעוני יד מוזהבים.
התשובה האמיתית, בעיני לפחות, היא בורקס פיצה. אפשר לתת זה שם גורמה בשקל אם רוצים: מאפה בצק עלים בלקני בליווי עגבניות תמר, גבינת פקורינו וזיתי חופש. אבל אפשר גם להתפנק על בורקס פיצה ולא להתבייש. בורקס פיצה זה משהו שמתאים ברחוב, כשמארחים חברים לראות את הגמר של היפה והחנון, כשלומדים למבחן בסטטיסטיקה ורוצים לבדוק מה הסיכוי שתצליח לא למרוח לעצמך רוטב על החולצה והיד עוד נטויה.
אז אנחנו נכין בורקס פיצה בעצמנו (כן, אני יודע שאפשר לקנות בשנקל בסופר, זה לא העניין). ואנחנו נכין אותו ממלאווח, רסק עגבניות, גבינה צהובה, זיתים, אורגנו ואולי גם קצת גבינה בולגרית. כן, מלאווח. זה בדיוק ההבדל בין להכין בורקס פיצה בחמש דקות (+ אפייה) או להכין בורקס פיצה בשעתיים עם מערוך וקמח וכל מני עניינים של אפייה.
אז תוציאו את המלאווח מהפריזר ותחכו כמה דקות. הרעיון הוא שהם יהיו מספיק גמישים בשביל לגלגל אותם אבל מספיק קפואים בשביל לא להימרח על כל השיש. תמרחו רסק עגבניות, תפזרו זיתים, אורגנו ואת הגבינות. תגלגלו כמו סושי (או כמו בורקס פיצה, לא אכפת לי כל כך) ותחתכו לעיגולים. עכשיו תסדרו את זה יפה על תבנית ותכניסו לתנור בחום בינוני. הקטע המגניב פה זה שלא מפשירים את הבצק לפני ולא צריך ללוש או לעבד עם מערוך או שום דבר קשה.
איבדתי אתכם בחום בינוני, אה? אז הנה מדריך קצר לתפעול תנורי אפייה. לתנור אפייה, בדיוק כמו לחברה שלך, יש שלושה מצבים: חום נמוך, בינוני, וגבוה. בשונה לגמרי מחברה שלך, תנור בחום נמוך (בין מאה למאה חמישים מעלות צלזיוס) מצויין להכנת צ’ולנט אבל לא הרבה מעבר. תנור בחום גבוה (200 מעלות צלזיוס וצפונה, או 850 פרנהייט) טוב בשביל לתת מכות חום קצרות לגושי בשר, או בשביל להפוך עוגות לאבן.
חום בינוני (150 עד 200 מעלות צלזיוס) זה טוב לכל שאר הדברים. כל פעם שכתוב במתכון חום בינוני תשימו על 180 מעלות ותעשו פרצוף של מביני עניין. אם שואלים אז תסבירו שכשהתנור חם יותר אז הדברים יצאו יבשים ושרופים, וכשהתנור קר יותר אז יקח להכל שעות להיות מוכן.
בכל מקרה, אחרי איזה 15-20 דקות, כשהבורקסים יפים וזהובים תוכלו להוציא אותם מהתנור ולטחון אותם מול הטלוויזיה. איזה טעים יהיה.
אם אהבתם את הפטנט הזה, של אפייה באמצעות מלאווח, יש גם טריק דומה שכולל ממרח שוקולד, לחתוך את המלאווח למשולשים ולגלגל כמו קוראסון. שאר המתכון (והבדיחות) אותו הדבר בדיוק, אבל אפשר גם להתווכח על היתרונות של נוטלה לעומת שוקולד השחר.
תפו”א מוקרמים במיקרוגל
בישול במיקרוגל. יש שיגידו שזה אוקסימורון. קצת כמו “סלט חומוס ביתי של שטראוס”. אבל המיקרוגל הוא כנראה חברו הטוב ביותר של הסטודנט. שמה חוזרים לחיים שיירי אוכל שאמא נתנה לך עוד בסמסטר שעבר, שם נאפים להם באפייה איטית של 40 שניות שניצלי תירס – שבואו נודה בזה – היו צריכים מזמן להיחשב כאחד מאבות המזון, ותודו שקרה לא פעם שהצלצול של המיקרו הוא הדבר היחיד שהעיר אתכם בעודכם נרדמים לתוך ספר לימוד.
אותו מיקרוגל יכול להיות גם חברכם הטוב ביותר כשאתם מגיעים הביתה לחלון של שעה ומתים לתקוע משהו, אבל לא שוב פעם את המתכון האהוב “שניצל תירס כפול שלוש”. מספרים שאפשר להכין הכל במיקרו, אפילו עוגות שוקולד קטלניות (ויש שמועות גם פופקורן אבל אל תתפסו אותי במילה). היום נכין תוספת קלה וטעימה שיקח לכם בדיוק 7 דקות להכין, ותיראה מינימום כמו מנה ממאסטר שף.
נתחיל מהרכיבים –
תפוחי אדמה ננסיים – אתמול בחנות ירקות גיליתי את האוצר האדיר הזה. תפוחי אדמה קטנים. או תפוחי אדמה שרי. או סתם כאלה שלא גדלו. אני לא יודע מה השם המקצועי של הזן הזה, והייתי שמח לבשר לכם שעכשיו הוא בעונה אבל כנראה שאין לי מושג. מה שכן, זה עלה רק 3 ₪ לקילו, וקילו מהחמודים האלה מספיק לשבועות. הם נורא טעימים, כיף לבשל איתם (גם בתנור) והם פוטוגניים רצח. אבל גם תפו”א רגילים יעבדו במקרה הזה.
חמאה – השמועות מספרות שהיא חזרה, והיא נורא מצטערת על כל מה שקרה. חפשו במכולת הקרובה לביתכם.
שמיר – כן, אני יודע שלא כולכם אוהבים וזו כבר פעם שניה שאנחנו נותנים לעשב הזה לגיטמציה פה בבלוג. אבל הוא הולך טוב עם תפוחי אדמה. אם בכל זאת קשה לכם – תוכלו להחליף עם פטרוזיליה או בצל ירוק.
טאפרוור – מכירים את האנשים האלה שקונים רק מהמותג המקורי, עם 7 מנגנוני סגירה וכרית אוויר לנהג? אז שיהיה להם לבריאות. אנחנו נרשה לכם להשתמש גם בכלי מ”בלדי”.
מה שעושים זה פשוט, כרגיל.
1. חתכו את התפו”א לפלחים קטנים ושימו בטאפרוור. אם זה התפו”א הננסיים תוכלו פשוט לחצות אותם או לחתוך ל-4. הכמויות של התיבול פה יהיו בערך ל-15 פלחים, שזה משהו כמו 6 תפו”א קטנים.
2. בכוס מים, שימו 1 כפית חמאה, 0.5 כפית מלח, 0.75 קורט פלפל שחור, וקצת שמיר חתוך דק. הוסיפו טיפ’לה מים רותחים, וערבבו הכל עד שאין יותר חמאה נראית לעין.
3. זה בסדר, זה מאוד לא אטקרטיבי בשלב הזה.
4. הוסיפו הכל לכלי, סגרו ושקשקו.
5. ועכשיו ל-5 דקות במיקרוגל בעוצמה גבוהה. באמצע הזמן להוציא, לשקשק את הקופסא, ולהחזיר להמשך החימום.
אחרי שזה סיים תנו עוד שקשוק, והניחו בצד להתקרר ולספוג טעמים.
ואם היא שואלת, הכנתם את זה בתנור באפייה ארוכה וזה מתכון ממש מסובך.
גספצ’ו – מרק עגבניות קר (פודגרבר)
שיני בינה זה כמו האפנדיציט של הפה. שריד אבולוציוני שהמטרה שלו זה להראות לך כמה החיים שלך היו יפים לפני ששמעת שיש לך כזה. אני יודע שלכולם יש שיני בינה, וכולם מתישהו יצטרכו להיפטר מהם. אני יודע גם שלאף אחד זה לא נעים ונחמד – זה תמיד קצת כואב וקצת אי אפשר לאכול אחרי זה.
את הבעיה של האוכל אפשר לפתור עם איזה גספצ’ו נחמד (בעברית: מרק עגבניות קר) שאני אספר עליו עוד רגע.
מבחינת הכאב: ידעתי שזה לא יהיה נעים, אבל לא ציפיתי לדו-שיח הבא:
ד”ר שן: זה כואב?
פודגבר: ממממ-אאמממממ-ממממ!
ד”ר שן מזריק עוד זריקת הרדמה וממשיך לעבוד עם הפטיש והאיזמל.
ד”ר שן: זה עדיין כואב?
פודגבר: מממ-ננננ-אאהההה!
ד”ר שן מזריק עוד זריקת הרדמה (השביעית) ומוציא מסור חשמלי.
ד”ר שן: זה עדיין כואב?
פודגבר, בחצי הכרה: אהההההה-אאאהההה!
ד”ר שן: אז תחזיק את עצמך לדקה. זה ימשיך לכאוב.
שזה לא משהו שאתה רוצה לשמוע מרופא שיניים. אבל לפחות מקבלים אחרי זה חופן משכחי כאבים ואנטיביוטיקה. הנה ציטוט אמיתי לגמרי מתוך תופעות הלוואי של הכדורים שאני לוקח: “עייפות, חולשה, אי-שקט, בלבול, עוויתות”, או במילים אחרות: עסקים כרגיל.
לעניינו: אחרי יומיים של פירה פושר ויוגורט מתחשק קצת גיוון. אז הכנתי גספצ’ו. גספצ’ו זה מרק עגבניות קר ולא מבושל. זה מגניב, כי זה מרק שאפשר להכין בשתי דקות ממצרכים שיש לכם בבית ולהיחשב גורמה. צריך להדגיש: אם אתה מכין גספצ’ו בשביל להרשים בחורה אז תקפיד לקרוא לזה גספצ’ו ולא “סלט ירקות טחון”. מצד שני, זה לגמרי מתאים ל”פינת הסטודנט הרעב”: המצרכים הם סלט ירקות, תהליך ההכנה הוא “לטחון” והעלות נמוכה בהתאם.
מצרכים למנה אחת גדולה (או שתיים קטנות, ותכפילו בכמות האנשים באוכלים.):
שתי עגבניות, מלפפון, גזר, חצי בצל קטן, שן שום, כף שמן זית, מלח, לימון. אופציונאלי: פרוסת לחם.
כמובן שמקלפים את הגזר. שמים הכל חוץ מהלימון בבלנדר, מרסקים, וסוחטים מעל לימון. אפשר לשים חומץ במקום הלימון, אפשר גם להוסיף טיפות בודדות של טבסקו. אבל סך הכל מאוד פשוט.
הצעות הגשה, כי בלעדיהן המתכון הזה הוא שורה אחת וזה בושה לשים דבר כזה באינטרנט: ליד טוסט מלחם אחיד, או ליד פוקצ’ה. אפשר לשים מלמעלה שמנת חמוצה או יוגורט (כמו בכל מרק). אפשר לשים פלח לימון כי זה נראה יפה. אני אכלתי את זה בליווי אופטלגין, והשתדלתי שזה יהיה רק עם צד שמאל של הפה.
בתיאבון, ותצחצחו שיניים אחרי האוכל.
עדכוני פודגבר
לאחרונה בפודגבר
גם בפייסבוק
קטגוריות
בלוגים שאנחנו אוהבים לאכול
פרסומות
ארכיון
- July 2016
- January 2013
- December 2012
- August 2012
- July 2012
- June 2012
- May 2012
- April 2012
- March 2012
- February 2012
- January 2012
- December 2011
- November 2011
- October 2011
- September 2011
- August 2011
- July 2011
- June 2011
- May 2011
- April 2011
- March 2011
- February 2011
- January 2011
- December 2010
- November 2010