הצ’ילי המפנק של וונדי

היום נכין את הצ’ילי ההורס של וונדי’ס. לא, וונדי זאת לא סבתא שלי שהעבירה לי את המתכון הזה לפני שמתה. וונדי זו רשת ההמבורגרים האמריקאית האדירה, שמאז ילדותי אני מחזיק בליבי תקווה שהם יחליטו להיכנס לארץ, או לפחות לשלוח איזה משט של סיוע הומניטרי מלא בהמבורגרים מרובעים ופרוסטי.

אבל ההמצאה האחרונה שלהם, שגיליתי בביקור האחרון שלי, היא ללא ספק הצ’ילי של וונדי’ס. זאת מנה שמגיעה כתוספת לארוחה, במקום צ’יפס, והיא באמת המנה עם הכי הרבה טעם של בית שאפשר לקבל ברשת פאסט פוד. זה מרק שעועית רותח עם כמות נכבדת של ירקות, וכדי לא לעשות בושות, גם כמות יפה של בשר טחון שומני.

בארה”ב, הצ’ילי של וונדי’ס ידוע דווקא לשמצה, אחרי שבשנת 2005 אישה בשם אנה איילה טענה שמצאה אצבע חתוכה צפה לה בין השעועית והבשר, מה שהפך מיד לסקנדל תקשורתי עם בדיחות של ג’יי לנו ומבוכה גדולה לרשת ולמניה שלה. אבל הרשת החזירה מלחמה והציעה פרס גבוה למי שימצא למי שייכת האצבע, ובאמת אחרי מספר חודשים גילתה המשטרה שהאצבע שייכת לחבר של בעלה של המתלוננת, ונקטעה לו בתאונת עבודה. הוא מסר אותה לחבר כדי לצאת מהתערבות של 100 דולר.

אנה איילה השתחררה מהכלא לאחר 4 שנים (מתוך 9 שנגזרו עליה במקור) כשבתנאי השחרור שלה סעיף אחד בלבד – היא לא יכולה לדרוך בסניף של וונדי’ס לעולם. וזה, חברים, לא עונש שיש להקל בו. לפחות לא אם טעמתם את הצ’ילי שלהם.

אז אחרי מחקרים רבים באינטרנט וטלפון קצר לאנה, ושכלולים רבים לאורך השנים, מוגש לפניכם המתכון של הצ’ילי. זה תבשיל שקל וכיף להכין, הוא מחזיק במקרר הרבה זמן וכולם מתים עליו. חשוב לזכור שני דברים – א. השעועית דורשת השריה של לילה לפני הבישול. ב. הבישול איטי – לפחות 5 שעות כולל ההכנה. אבל העבודה מאוד קלה והריחות שהוא יפיץ לכם בבית כל היום שווים את זה.

אז מה צריך להכין:

  • 1 כוס שעועית לבנה מושרית
  • 2-2.5 כוס שעועית אדומה מושרית
  • 2-3 פלפל ירוק או אדום או לשלב (אני מעדיף פה ירוק)
  • 2 בצלים גדולים מאוד, חתוכים גס
  • 3  עגבניות רכות בקוביות (אפשר גם שרי חצויות)
  • גבעול סלרי חתוך, ללא העלים
  • 600 גרם בשר בקר טחון
  • 1 עגבניות מרוסקות גדול (800 גרם)
  • 300 גרם רסק עגבניות (שלושה קטנים כאלה)
  • 3 טבעות של פלפל חריף קטן טרי (או שלושה פלפלים מיובשים שלמים)

תבלינים:

  • 1 כף כמון
  • 2 כפות מלח
  • 3 כפות פפריקה מתוקה
  • 1 כפית פלפל שחור
  • 1.5 כף סוכר
  • 1 כפית צ’ילי חריף
  • 1 כפית פפריקה חריפה

תוספות אפשריות:

  • 1-2 גזרים חתוכים לקוביות קטנות
  • פטריות טריות חתוכות לחצאים
  • דבש, צ’ילי מתוק


קודם כל נחתוך את כל הירקות לפי ההוראות שברכיבים. אחר כך נתפנה לבשר הטחון – מחממים סיר רחב עם טיפה שמן ומוסיפים את הבשר (אם הוא הגיע מהמקפיא אז הוא צריך להיות מופשר לגמרי בשלב הזה. אני ממליץ להפשיר לילה במקרר, או כמה שעות בחוץ. תעשו טובה ואל תשתמשו במיקרוגל). עכשיו מחוררים אותו בחימה עם שתי כפות עץ עד שהוא יהיה מופרד ממש לפירורים קטנים. תשקיעו – זה לא כיף שיש גושי בשר גדולים בתבשיל. אחרי 5 דקות של ערבוב והכאה הבשר כבר יהיה מפורר והצבע שלו אפרפר-ורדרד וזה הזמן לכבות את האש.

בסיר גדול שמים שכבה דקה של שמן, את כל הירקות שחתכנו לחתיכות קטנות. מוסיפים עגבניות מרוסקות גדול ו-3 רסקים קטנים, כמו בתמונה. זכרו – שכשפותחים קופסאת שימורים של עגבניות מרוסקות לא צריך לסנן את הנוזלים ממנה כמו עם תירס. כן, פעם עשיתי את זה.

אחרי שמוסיפים את העגבניות, בפחית הגדולה ממלאים פעמיים מים ומוסיפים לסיר. בינתיים אפשר לפתוח אש גדולה. מוסיפים את הבשר המבושל (אפשר עם הנוזלים השומניים ואפשר בלי אם זה מגעיל אתכם, אני אוהב את הטעם שזה נותן) ואת השעועיות המסוננות.

כשהתבשיל רותח זה הזמן לתבל לפי הכמויות, אבל בסיר כזה גדול יש הרבה מקום לאלתורים והתאמות, לאורך כל הבישול. אם חסר מלח, להוסיף מלח. אם חמוץ מדי, להוסיף סוכר. אם חסרה חמיצות של עגבניות, להוסיף עוד רסק אחד קטן. ואפשר גם קצת חומץ. אם חסרה חריפות, חכו קצת, תנו לפלפלים זמן לעבוד.

עכשיו מוציאים את הפלטת שבת זק”ש שקיבלתם פעם מתנה ובחיים לא השתמשתם מאז. צריך להדליק את הפלטה על חום נמוך (אצלי זה מספר 1 מתוך 5) כך שהתבשיל כל הזמן יהיה ברתיחה עדינה. רתיחה עדינה זה כשהתבשיל מבעבע אבל לא נראה כמו ג’קוזי. כדאי לבדוק פעם בשעה ולראות שהחום מתאים ולבדוק קצת את התיבול.

הבישול צריך להיות לפחות 4 שעות וכדאי גם 5 ו-6. אל תתעצלו! אין לכם מושג כמה התבשיל משתפר אחרי השעה השלישית שהוא על הפלטה. מה עוד שהשעועית לא תהיה מספיק רכה, כי היא לא עברה בישול מוקדם. ובגלל שזה לא גז, אפשר להשאיר את הפלטה על אש נמוכה וגם לצאת לסידורים.

זהו, אחרי שהסיר קיבל באהבה את הבישול האיטי וכמו שאייל שני אומר “כל המרכיבים ניתחו ביחד ליצירה אחת שהיא גם אדמה וגם שמיים”, או במילים אחרות – כשזה מוכן, להגיש בקערה גדולה. לא צריך תוספת – זו ארוחה שלמה. אפשר לפזר גבינה צהובה או שמנת חמוצה אם אתם ממש מושחתים.

סיר גדול כזה של צ’ילי מספיק לארבע משפחות, או לחלופין מחזיק שבוע במקרר יפה, וגם אפשר לחלק לקופסאות ולהקפיא. בתיאבון, ותודה לאמריקה, מולדת הפאסט פוד והתביעות המטופשות.

 

4 תגובות

  • זה פודגבר אמיתי!
    אלון – תמונה שעושה חשק, המתכון כתוב ממש טוב. ריספקט ואני מתכנן להכין.

    מכיר את האתרים האלה שמתעסקים בחיקויים למתכונים של מסעדות ורשתות מזון?
    http://www.copykat.com/
    http://www.topsecretrecipes.com/home.php

  • […] בשביל לכתוב כמה מתכוני מרקים, אבל אלון הקדים אותי עם הצ’ילי המימי הזה שלו. אני סתם מרושע – לא באמת טעמתי וסתם […]

  • דרך אגב, וונדי’ס פתחו סניפים בארץ בשנות השמונים של האלף הקודם. אחד מהם ישב בככר דיזנגוף.

  • הכנתי את הצילי ויצא מצוין.

    תודה רבה

כתוב תגובה