גספצ’ו – מרק עגבניות קר (פודגרבר)
שיני בינה זה כמו האפנדיציט של הפה. שריד אבולוציוני שהמטרה שלו זה להראות לך כמה החיים שלך היו יפים לפני ששמעת שיש לך כזה. אני יודע שלכולם יש שיני בינה, וכולם מתישהו יצטרכו להיפטר מהם. אני יודע גם שלאף אחד זה לא נעים ונחמד – זה תמיד קצת כואב וקצת אי אפשר לאכול אחרי זה.
את הבעיה של האוכל אפשר לפתור עם איזה גספצ’ו נחמד (בעברית: מרק עגבניות קר) שאני אספר עליו עוד רגע.
מבחינת הכאב: ידעתי שזה לא יהיה נעים, אבל לא ציפיתי לדו-שיח הבא:
ד”ר שן: זה כואב?
פודגבר: ממממ-אאמממממ-ממממ!
ד”ר שן מזריק עוד זריקת הרדמה וממשיך לעבוד עם הפטיש והאיזמל.
ד”ר שן: זה עדיין כואב?
פודגבר: מממ-ננננ-אאהההה!
ד”ר שן מזריק עוד זריקת הרדמה (השביעית) ומוציא מסור חשמלי.
ד”ר שן: זה עדיין כואב?
פודגבר, בחצי הכרה: אהההההה-אאאהההה!
ד”ר שן: אז תחזיק את עצמך לדקה. זה ימשיך לכאוב.
שזה לא משהו שאתה רוצה לשמוע מרופא שיניים. אבל לפחות מקבלים אחרי זה חופן משכחי כאבים ואנטיביוטיקה. הנה ציטוט אמיתי לגמרי מתוך תופעות הלוואי של הכדורים שאני לוקח: “עייפות, חולשה, אי-שקט, בלבול, עוויתות”, או במילים אחרות: עסקים כרגיל.
לעניינו: אחרי יומיים של פירה פושר ויוגורט מתחשק קצת גיוון. אז הכנתי גספצ’ו. גספצ’ו זה מרק עגבניות קר ולא מבושל. זה מגניב, כי זה מרק שאפשר להכין בשתי דקות ממצרכים שיש לכם בבית ולהיחשב גורמה. צריך להדגיש: אם אתה מכין גספצ’ו בשביל להרשים בחורה אז תקפיד לקרוא לזה גספצ’ו ולא “סלט ירקות טחון”. מצד שני, זה לגמרי מתאים ל”פינת הסטודנט הרעב”: המצרכים הם סלט ירקות, תהליך ההכנה הוא “לטחון” והעלות נמוכה בהתאם.
מצרכים למנה אחת גדולה (או שתיים קטנות, ותכפילו בכמות האנשים באוכלים.):
שתי עגבניות, מלפפון, גזר, חצי בצל קטן, שן שום, כף שמן זית, מלח, לימון. אופציונאלי: פרוסת לחם.
כמובן שמקלפים את הגזר. שמים הכל חוץ מהלימון בבלנדר, מרסקים, וסוחטים מעל לימון. אפשר לשים חומץ במקום הלימון, אפשר גם להוסיף טיפות בודדות של טבסקו. אבל סך הכל מאוד פשוט.
הצעות הגשה, כי בלעדיהן המתכון הזה הוא שורה אחת וזה בושה לשים דבר כזה באינטרנט: ליד טוסט מלחם אחיד, או ליד פוקצ’ה. אפשר לשים מלמעלה שמנת חמוצה או יוגורט (כמו בכל מרק). אפשר לשים פלח לימון כי זה נראה יפה. אני אכלתי את זה בליווי אופטלגין, והשתדלתי שזה יהיה רק עם צד שמאל של הפה.
בתיאבון, ותצחצחו שיניים אחרי האוכל.
שקשוקה עם בשר
איך החיים של הבנאדם יכולים להתהפך ברגע אחד… שבוע שעבר פנו אליי שני הפוד-גבר’ז ואמרו לי: “חייך עומדים להשתנות. לא עוד סתם-גבר. מעתה – תהיה פוד-גבר”. כמובן שנעניתי לאתגר בתקווה לחיי פרסום ותהילה, ומעכשיו – גם אני אבלבל לכם בשכל פה בבלוג. כידוע, עם כוח רב באה אחריות גדולה ולכן החלטתי להכין את המאכל הכי גברי שיש: פשוט, חריף, בשרי ושניתן לאפסן בפריזר לרגעי מצוקה. אני כמובן מדבר על תבשיל דוחן עם אקטימל. סתם, שקשוקה עם בשר.
טוב, בעיקרון מטגנים כמה ירקות עם רסק עגבניות ומוסיפים ביצים בסוף. אבל בואו נרשום את זה יפה בשביל הבנות שאולי במקרה מסתובבות פה.
2 עגבניות חתוכות לקוביות
בצל גדול חתוך לקוביות (טוב, מעכשיו כל פעם שכתוב חתוך אז תדעו שזה לקוביות)
גמבה חתוכה
3 תפוחי אדמה קטנים חתוכים ומבושלים למחצה (אפשר במיקרו)
קבנוס או שניים חתוכים לגלילים
3-4 שיני שום חצויות
פטרוזיליה קצוצה, אפשר גם כוסברה (תכלס, ממילא אתם לא יודעים להבחין ביניהן)
2 עגבניות מרוסקות או שתי קופסאות קטנות של רסק עגבניות מדוללות בחצי כוס מים
ביצים ככמות המשתתפים
פפריקה חריפה
אחרי שחתכתם הכל לא נשאר הרבה לעשות. מטגנים את הבצל בשמן זית, כשהוא מתחיל להזהיב מוסיפים את השום לדקה שתיים. אחר כך מוסיפים את העגבניות, הגמבה, תפוחי האדמה והקבנוס. כשהירקות חמים מתבלים במלח, פלפל שחור ופפריקה ומוסיפים את הרסק עגבניות עם הפטרוזיליה.
אחרי שהוספתם את הרסק עגבניות זה זמן מעולה להסיר את המכסה (אם במקרה שמתם אחד בלי שאמרתי, מתחכמים) ולתת למיצים להתאדות. כשזה נראה יחסית סמיך עושים כוכים (כן, מה ששמעתם) ברוטב באמצעות כף עץ ושוברים לתוכם את הביצים. את הביצים מבשלים עם מכסה, על אש קטנה, ומורידים מהכיריים קצת לפני שהביצים מוכנות לגמרי – הן יסיימו להתקשות בצלחת.
בתאבון גבר
מרק עגבניות ועדשים כתומות
הגיע חורף! אולי צריך להיות קצת יותר מדויקים: הגיע חורף, היה פה לשלוש דקות, הרטיב קצת כביסה וסיים את תפקידו. אנחנו רשמית באביב עכשיו. אבל גם שלוש דקות של גשם הן תירוץ מספק לסגור את כל התריסים ולהכין מרק. בגלל שהייתי ממש ספונטני וקניתי עדשים כתומות, בגלל שעגבניות סוף סוף ירדו אל מתחת ל-9 שקל לקילו, בגלל שאני אוהב חריף, ובגלל שאמרו לי ש”כל מה שאני מכין זה פסטה עם אפונה” – הכנתי מרק עגבניות פיקנטי עם עדשים כתומות ובלי אפונה.
המצרכים: עגבניות, בצל, שום, גזר (בעצם שניים), תפוחי אדמה, גמבה, עגבניות מקופסה (מרוסקות, לא רסק), עדשים כתומות (להשרות במים לאיזה שעה), צ’ילי גרוס לבחירתכם, ומים. כי זה מרק.
יש פה כמה טריקים: תפוחי האדמה מסמיכים את המרק; העדשים גם מגניבות, אבל גם מוסיפות מרקם מיוחד משלהן; והעגבניות מקופסה יחסכו לנו לחתוך עוד מלא עגבניות.
עדשים כתומות לא צריכות הרבה זמן השרייה, שזה מגניב כי אפשר להיות ספונטנים איתן. תתחילו להשרות, ועד שתקלפו את כל התפוחי אדמה ותבדקו מה חדש בפייסבוק הן כבר יהיו מוכנות לבישול. כמו בכל מרק שיעבור טיפול מסור של בלנדר מוט, כדאי לחתוך את הירקות (במיוחד תפוחי האדמה) הכי קטן שיש לכם סבלנות. לא, לא צריך לחתוך את העדשים, תפסיקו להתחכם.
בכל מקרה, נתחיל עם בצל, שום וגמבה בסיר גדול עם קצת שמן זית. כשהבצל מתרכך נוסיף את העגבניות (טריות ומשימורים), הגזר ותפוחי האדמה. נתבל במלח, פלפל שחור ומעט מהצ’ילי הגרוס (אני שמתי פלפלצ’ומה כי נשאר לי מהמתכון הקודם). עכשיו ניתן לזה להתבשל בכיף. שימו לב לשני דגשים: לא שמתי עדיין הרבה מהחריף, ולא שמתי את העדשים.
תנו לזה להתבשל הרבה. אפילו שעה. אם אתם חסרי סבלנות, המינימום הוא כשהתפוחי אדמה נשברים כשנוגעים בהם עם מזלג. עכשיו אפשר לטעום קצת את הנוזל, להחליט אם לתקן תיבול (בטח יתחשק לכם להוסיף עוד חריף, לכו על זה) ואם הכל מרגיש בכיוון הנכון – לשים את העדשים.
העדשים צריכות משהו כמו עשר דקות של בישול בתוך המרק. כשהן מוכנות, או כשנגמרת לכם הסבלנות, אפשר להוריד הסיר מהאש ולהתחיל לפנק עם הבלנדר מוט. אפשר להחזיר את הסיר לאש קטנה עד שהגיע הזמן לאכול, ובנתיים לטעום ולתקן תיבול.
אתם בטח קוראים את זה וחושבים “כולה מרק עגבניות, למה לעשות מזה עניין” אבל תסמכו עלי: התוספת של העדשים הכתומות באמת הופכת את זה למרק שהוא גם טעים, גם מיוחד וגם בריא. סתם, מה אני מבין בבריא. אבל טעים.
טוב, אפשר להפסיק להעמיד פנים שחורף. אני הולך לאכול איזה ארטיק.
עדכוני פודגבר
לאחרונה בפודגבר
גם בפייסבוק
קטגוריות
בלוגים שאנחנו אוהבים לאכול
פרסומות
ארכיון
- July 2016
- January 2013
- December 2012
- August 2012
- July 2012
- June 2012
- May 2012
- April 2012
- March 2012
- February 2012
- January 2012
- December 2011
- November 2011
- October 2011
- September 2011
- August 2011
- July 2011
- June 2011
- May 2011
- April 2011
- March 2011
- February 2011
- January 2011
- December 2010
- November 2010