קפה ברנש
איך בוחרים בית-קפה/פאב/מסעדה שיהיה אופטימלי לדייט? קודם צריך לבחור את הבחורה שתהיה אופטימלית לדייט. אם תשאלו גבר (מהסוג שקורא פודגבר), הבחורה האופטימלית תהיה כזאת שאפשר לאכול איתה איזה בורגר טוב בלי להתפדח אם המיונז נמרח לך על החולצה, כזאת שאפשר לשתות איתה בירה (מותר לה לשתות למברוסקו, אם זה מה שבא לה) בערב באמצע שבוע, כזאת שאפשר להביא אותה לערב עם קבוצה של חברים – ואם אפשר אז לשלב הכל ביחד ושהיא תסכים שתביא את החבר’ה ביחד איתך לדייט. במילים אחרות, הבחורה האידיאלית היא בחורה שקוראת פודגבר. אם תשאלו בחורה, ואני מתכוון לכל בחורה, הגבר האופטימלי זה אני.
אם אתה מחפש מקום לשבת בו, כזה שתוכל להביא לשם את הבחורה הזאת או את החבר’ה; לאכול משהו קליל או אולי המבורגר; לשתות קפה עם משהו קטן בבוקר או לגמוע בירות במחירים של “מחוץ לתל אביב” – אז מצאתי מקום אחד כזה, והשם שלו אפילו קצת מזכיר את פודגבר – אני מדבר על “קפה ברנש” ברח’ בוגרשוב בתל אביב.
בגדול, כשסיפרו לי על המקום סיפרו לי על ההמבורגרים שלו, וזה עושה אותי קצת סקפטי: אם הייתי רוצה בורגר, הייתי הולך לבורגריה. מבית קפה אני מצפה בעיקר לארוחות בוקר. אבל בקפה ברנש הם מספרים על ערבי הבורגר שלהם (55 ש”ח כולל תוספת ובירה, ואנחנו מדברים על 220 גרם) ודווקא את ארוחות הבוקר הם יחסית מסתירים, אבל אולי זה קשור לזה שבאתי בערב.
התפריט מגוון יחסית, וכולל ארוחות בוקר (כאלה שמוגשות עד השעה 12, וכאלו שמוגשות כל היום [אבל רק עד אחת בצהריים – אני לא צוחק, תחפשו בתפריט את ה”בנדיקט”]), יש מנות צהריים (כמו הברנשבורגר, פסטות ומנות “רגילות” של בתי קפה) ויש גם בירנושים, ואני נשבע שלא אני המצאתי את המילה הזאת. בין הבירנושים יש גם את פוקצת היום – היום היא הייתה עם רוטב עגבניות, מוצרלה וזיתים.
הבורגר – סליחה, הברנשבורגר, שהגיע מדיום ועם רוקפור מעל (הגבינה, לא הלהקה) לא אכזב – הוא הגיע בלחמניה מתקתקה, שמזכירה קצת את הלחמניות של מוזס, ולידו, בצלוחית קטנה, הגיע גם “איולי הבית” (ערבבנו מיונז עם שום – ברנשיונז עם ברנשום – ויצא טעים). הזמנו גם “אינגליש ברקפסט” (שזה שם הגיוני בדיוק כמו Arukhat Boker Anglit) שזו בדיוק הארוחה שאתה לא תעז להכין לעצמך בבית: פעמיים ביצת עין, ערמת שעועית, עגבניות צלויות, בצל צלוי ותפוחי אדמה צלויים (כל אחד בנפרד) ומנצחת על הכל נקניקיה דשנה (ברנשניקיה?). מצד אחד זו ארוחת בוקר פשוטה וקלאסית. מצד שני הנקניקיה מספיק גדולה בשביל שתרגיש קצת לא בנוח כשאתה אוכל אותה.
גם בארוחת הבוקר וגם בבורגר אין משהו יוצא מן הכלל – זה לא שהם יכולים ללמד את הבורגריות הותיקות משהו חדש על בשר וזה לא שיש פה פטנט חדש שאנחנו לא מכירים. השוס פה זה האווירה והתמחור שמשדרים לך “תהנה, תשב כמה זמן שבא לך, זה לא תל אביב פה – מקסימום הוד השרון”. השוס הבאמת גדול זה שזה לא בהוד השרון.
זה בתל אביב, ויש סטלה מהחבית בפחות מ-30 ש”ח כולל טיפ, וארוחות בוקר ב-24 שקל (המתוחכמות יותר מגיעות עד 40), ובורגר שמתמודד בכבוד מול בורגרים אחרים עם שם מוכר – כל מה שבחורה רוצה שיהיה בדייט. אם הגעתם לשם ובכל זאת יש לה איזה מבט מדוכדך בעיניים, זה רק בגלל שאני לא שם.
קפה ברנש – בוגרשוב 87, תל אביב.
עדכוני פודגבר
לאחרונה בפודגבר
גם בפייסבוק
קטגוריות
בלוגים שאנחנו אוהבים לאכול
פרסומות
ארכיון
- July 2016
- January 2013
- December 2012
- August 2012
- July 2012
- June 2012
- May 2012
- April 2012
- March 2012
- February 2012
- January 2012
- December 2011
- November 2011
- October 2011
- September 2011
- August 2011
- July 2011
- June 2011
- May 2011
- April 2011
- March 2011
- February 2011
- January 2011
- December 2010
- November 2010