תגית: קינוח

סוף הקיץ

הנה הזדמנות מצוינת לחגוג את סוף הקיץ, ואת האגו-טריפ הזה שקוראים לו פוד-גבר (שתאמינו או לא, קיים כבר כמעט שנה. טוב, 10 חודשים). הקיץ כבר לא בדיוק כאן, אבל אתם יודעים איך זה בישראל: כשלא קיץ זה אומר שעדיין מזיעים, אבל פחות.

בכל מקרה, מה יותר קיצי מגלידה? ומה יותר גברי מקינוח שעושה בלאגן במטבח ונמרח על הזקן שלך? (ולא, אני לא מדבר על סבא) ומה יותר שחצני מלהתקשר לשטראוס ולהגיד “שלום, מדבר פודגבר, תשלחו לי גלידות הביתה”?

אז, כן. זה עבד. וקיבלתי הביתה את הערמה הזאת:

גלידות

לא בתמונה: ארטיק בטעם יובל המבולבל

אני לא אגיד את שם המותג, בעיקר בגלל שאמרתי אותו שתי שורות למעלה והתמונה נורא בוטה, אבל אני אגיד את זה: מסתבר שעכשיו מגנום (אופס) וקורנטו (שיט!) מגיעים בצורת הייטק: עם פרלינים בפנים ו”ליבה רכה בטעם פטל” (שדרך אגב, יש לי הרגשה שזה היה אמור להיות “ריבה בטעם פטל”). עזבו את זה, יש ארטיק בטעם לימונענע שברכיבים אין לא לימון ולא נענע. בארטיק לימונענע יש תמצית כורכום, תמצית סרפד ותרד. לא יודע, זה עדיף על ארטיק סרפד-תרד שמכיל לימון ונענע, לא?

בכל מקרה, בלי להתבלבל עשיתי מיד את מה שצריך לעשות:

כלומר, קיצרתי את השפם

ואחרי זה, ניגשתי להכין קינוח פודגברי: מלוכלך, זול ובוטה. רכיבים: קופסת גלידה בטעם אהוב. אני לקחתי שוקו-וניל בשביל הקלאסיקה. דרך אגב, אם יש גלידת שוקולד בלגי ויש גלידת וניל צרפתי, אז שוקו-וניל זה מלוקסמבורג? כן, כנראה שכן, גלידת שוקו-וניל זה מלוקסמבורג. בכל מקרה, נוסיף לזה כל מני טילונים וכל מני מגנומים, ונתחיל להכין. זתומרת – אני התחלתי להכין. אתם כנראה תגידו “למה להרוס ארטיק טוב?” ותאכלו אותו כמו שהוא.

נתחיל בלהפשיר את הגלידה במקרר לכמה דקות. את הטילונים נוציא מהאריזה, מהמגנומים נוציא את המקל. ועכשיו נעמיד פנים שאנחנו מכינים לזניה, אבל עם ארטיקים: שכבה של גלידה, שכבה של מגנום/טילון, עוד גלידה, עוד איזה ארטיק, עד שנגמר המקום בכלי פלסטיק שהכנתם מראש בשביל זה.

זה יראה בערך ככה, לכמה שניות. ואז זה ימס על כל השיש ויעשה מלא בלאגן.

עכשיו יש לכם ערמה של גלידה על השיש, מלא עטיפות של ארטיקים על הרצפה ועוד שלוש דקות יהיה לכם קן של נמלים מתחת לכיור. זה הזמן להכניס הכל לפריזר בחזרה. כשתרצו לאכול את זה (וברור שתרצו, כי לא משנה כמה רע זה נראה – זה גלידה) רק נשאר להוציא מהמקפיא, ולפרוס לפרוסות. אם בחרתם מספיק טעמים מוזרים לגלידות – תקבלו שכל ביס הוא בטעם אחר, והטילונים נהיים ביסים קטנים ופריכים בתוך עוגת הגלידה ההזויה שהכנתם לעצמכם. תאכלו מהר, שהליבה של הפטל לא תימס.

גלידה זה כמו בחורה: דרך מצוינת לסיים ארוחה

ועכשיו רק נשאר לתת לאנשים לאכול, לצלם אותם אוכלים את זה, ולראות אותם מתבאסים מזה שיש תמונות מביכות ולא מחמיאות שלהם באינטרנט.

12/09/2011

תגיות: , , , , , ,

היינו במלון דן אכדיה

הזמינו אותנו לאירוע בלוגרים במלון דן אכדיה בהרצליה. שזה מצויין, כי אנחנו אוהבים להיות מוזמנים לאירועים (כאלה שלא צריך לשים צ’ק בכניסה), וכי היה אוכל מפנק והיינו שיכורים קלות. לא נתעמק בפרטים האובייקטים כי מספיק אנשים כתבו על זה לפנינו (מעניין שאף אחד לא כתב עלינו, היינו מסמר הערב) אז תעברו על כל הלינקים, תתרשמו, ואז תשמעו מה יש לנו להגיד.

האירוע: השקת תפריט הטפאסים החדש. המשתתפים: שמות בכירים כמו מנכ”ל מלונות דן, מנכ”ל דן אכדיה, סמנכ”ל מזון ומשקאות ויכול להיות שגם סגן ראש חטיבת הממולאים. האוכל: יהודי עם טוויסט מודרני, קומפלט עם כבד קצוץ וקרפלך שהפכו לדים-סאם. האוכל המפתיע באמת: הגרסה של השף אריק פורת לסנדוויץ הטוניסאי שלנו, עם בטטה מבושלת בוואקום ותפוצ’יפס מתפוחי אדמה סגולים.

ובמקום טונה, ג'חנון.

שיהיה ברור: אנחנו מאוד נהנים כשמזמינים אותנו לאירועים כאלו. במיוחד כששומעים רכילויות על מערכת כיפת הברזל הפרטית של מלון גני דן באשקלון (צוות של עשרה צלפים שעולה לגג כשיש צבע אדום) או על המיטות שמגיעות עם מזרק אינסולין בילט-אין לטיפול בחולי סכרת (למנכ”ל של רשת דן יש חוש הומור מוצלח). אהבנו גם את העובדה שהרשו לנו להכין לעצמנו את האוכל, או במילים אחרות, לשחק באוכל שעלה הרבה כסף עם סכינים שלעולם לא יהיו לנו. אחרי ששבענו לחלוטין מהטפאסים, התחיל להגיע לשולחן האוכל האמיתי. אז פתחנו כפתור במכנסיים והמשכנו לאכול.

ככה נראה גבר מאושר

לשולחן הגיעו, יחד עם השף הנחמד אריק פורת, כל מיני מנות ממש טעימות. בלטו – פלפלים קלויים ברוטב אנשובי, פרגיות על מקלות של קנה סוכר (זה המנת-אחות של קבבונים על מקלות קינמון. בקרוב: אנטריקוט על נחש מגומי), צלחת של נתח קצבים, ארטישוק אדיר, וגם חשבון של אלף שקל. סתם, נראה לכם? השף שהתגלה כקורא וותיק של פודגבר (משם הוא שואב את רוב ההשראה שלו) סיפר לנו איפה הוא אוהב לאכול (בחו”ל,  על חשבון המלון), איפה מוצאים פירות וירקות נדירים (חצי חינם הוד השרון), וגם – רשמו לפניכם – הסכים לפנק אתכם בפוסט מיוחד בקרוב.  אבל יש סיכוי שהוא חשב שאנחנו מידיעות אחרונות כשהוא אמר את זה.

אהבנו גם את הגישה של השף של המלון: אוכל מצויין יבוא מחומרי גלם טובים ובלי הרבה פלצנות. ככה גם היה האוכל באירוע הזה, גורמה ב(אלף) שקל. אבל אתם, שאתם לא במלון, אחרי שחזרתם מהבוחן הנוראי ההוא שהיה ביום שישי, אתם לא בדיוק תגלגלו לכם דים סאם, ולא תזליפו לעצמכם שמן זרעי חרדל וצנון שחור מעל הקרפציו, ובטח שלא תאכלו ארטישוק מוחמץ. אין דאגה, הנה מקבץ מתכונים פשוטים (בלי תמונות, וברור שלא מקוריים שלנו) שתוכלו להכין ברבע שעה לפני ארוחת הסדר (או אפילו תוך כדי “כרפס יחץ”) ולצאת מאגניבים. נתחיל, כמו שרק הגיוני, עם הקינוח: הם קראו לזה מרק פירות טרופי, ואנחנו נקרא לזה סלט פירות כתום, קל וטעים-אש: פלחי תפוז במיץ פסיפלורה, זה הכל. מתכון שהוא השם של עצמו.

ואת התמונה הזאת גנבנו מ"הקדירה של ששת" כי לא הבאנו מצלמה

נמשיך עם הדבר שיגרום לכם להתאהב מחדש במצות: ממרח בצל. המון בצל על מחבת עם מעט שמן ואש נמוכה. אנחנו מכוונים לצבע חום-בהיר-מקורמל ובשום אופן לא שרוף. כשהגיע לצבע הנכון מורידים מהאש וטוחנים בבלנדר מוט או מה שיש לכם. הםהגישו את זה כתוספת לקרפלך (תחליף לבצל מטוגן האלמותי) אבל אתם תוכלו לשים את זה מעל המצות, ליד הגפילטע פיש, מתחת לכבד הקצוץ – או כל שילוב מעורר תיאבון של מילת יחס ומאכל חג.

משמאל לימין: בקר, עוף, בצל

אם גם אתם בלוגרים שהיו באירוע, אתם בטח חושבים לעצמכם – אה, הנה שני החובבנים שצילמו עם הפלאפון. אם אתם עובדים בדן אכדיה אתם בטח חושבים לעצמם – אה, זה שני המסתננים שהשתכרו על חשבון המלון ובסוף גם גנבו מגבות מהחדרים. ואם אתם קוראים קבועים של הבלוג, אתם בטח חושבים לעצמכם – הנה, גם אלה התמסחרו לי. הולכים להשקות מפוארות במלונות על הים, אוכלים בחינם על חשבון כספי ציבור, ובסוף עוד דואגים לספר לנו בדיוק מה הם אכלו. והאמת? כולכם צודקים לגמרי.

ואתם יודעים מה? אם יזמינו אותנו לעשות את הסדר במלון דן אכדיה – ועוד איך נבוא. אפילו יש לי הרגשה שאני יודע איפה הם מחביאים את האפיקומן.

 

(במכנסיים שלי)

11/04/2011

תגיות: , , , , , , , , ,