תגית: אלון

הבגט של אורי

התגובה הראשונה שתשמע לאחר צירוף המילים “העיר העתיקה בבאר-שבע” יהיה תמיד “מה? אין עיר עתיקה בבאר שבע, יא מצחיק”. תתפלאו, דווקא יש. אמנם היא לא קדושה לכל הדתות ולא רבים עליה כבר 2 מיליון שנה, אבל אל תזקפו את זה לרעתה, יש בה הרבה דברים שהייתי בכיף מסתכסך עליהם עם איזה דת מזדמנת. והנה אחד מהם.

בכל צהריים, עשרות אנשים מכל דת, גזע ומין (אבל כולם הם איכשהו בני דודים של גיסתו של אורי) נאספים לכיכר המרכזית בעיר העתיקה ומשיגים לעצמם בגט. מה שהיה יכול לגרום לבלאגן ולחץ ודחיפות (בכל זאת באר שבע), אבל ההיפך הוא הנכון. אורי, שהוא סוג של נזיר זן שהגיע בטעות לארץ, מתנהל בקצב משלו. לוקח הזמנות, מכין בגטים ומנהל חמישה סמול טוקים שונים – והכל בו זמנית ועם חיוך.

ואם לא רק כדי לחזות בפלא הזה תבואו, אז תבואו גם בשביל הבגט. בתפריט (14-16 שקל): בגט שקשוקה, סנדוויץ’ טוניסאי עם לימון קטלני, וסנדוויץ’ חביתת ירק. החביתה, כמו במקדנולד’ס, נשברת רק לאחר שמזמינים, ומטוגנת על הכיריים שנמצאות ממש על הדוכן, אישי לכל לקוח. באמת שזה מקסים.

השקשוקה של אורי לא יוצאת מגדר הרגיל, אבל המנה כולה נפלאה – עם בגט שמתפצפץ בפה, רטבים טריים (רוטב דלעת, סחוג ולימון), הטחינה מעל והחמוצים ליד – זאת מנה משביעה ומאוד משמחת. ועל הדרך תכירו גם כמה בני דודים של גיסתו של אורי, חבר’ה זהב אחד אחד.

הבגט של אורי, החלוץ 86, נו ממש באמצע של העיר העתיקה, באר שבע

22/08/2011

תגיות: , , ,

ז’ק מלך הפלאפל

[הזדמנות אחרונה לזכות בחולצת פודגבר! שלחו את הביס שלכם עכשיו בפייסבוק]

בפרקים הקודמים של הפינה באר-שבעית, הסברתי לכם בצורה מלומדת (=חופרת) איך מזהים מקום “אסלי”. שכחו מכל זה. את פלאפל ז’ק תזהו גם בלי רמזים. גם אם תלכו עם כיסוי עיניים, גם אם תלכו עם דיאטנית קלינית, גם אם תלכו בגיא צלמוות – לא תיראו רע, כי הפלאפל עימכם.

מספר טלפון של 5 ספרות - זה אסלי

הפלאפל של ז’ק נמצא בשוק של באר-שבע, זה השוק הרגיל – לא השוק הבדואי ולא מחסני השוק. זה שפתוח כל יום וכל הזמן שוקק. הוא מזכיר את שוק התקווה (לדעתי השוק היפה בארץ) גם בתפאורה וגם בסחורה – ירקות, בשר ודגים. אבל דווקא בצד השני, היותר שומם, בין דוכנים של ביסלי גריל במשקל ונעלי “מייק” במשקל, מסתתר הפלאפל הכי טוב בבאר שבע.

זה מקום שנראה שהזמן קפא בו. השלטים נראים כמו תפאורה מסרט בורקס, הדוכן נראה כאילו כל יום הוא יום העצמאות, ורוב התנועה פה היא של מביני עניין – שאר הסוחרים בשוק שמזל כבר יודעת בעל-פה מה הם אוהבים בפיתה. המקום פועל מ-1969 ועבר מידיהם של ההורים לשני הילדים.

עכשיו, לגבי המנה. לדעתי, קשה מאוד למצוא היום מנות פלאפל שהן באמת טעימות. פשוט מהסיבה שכדי שכדור פלאפל יחזיק מנה הוא צריך להיות מאוד מאוד מיוחד. לכן קמו כל מיני מקומות שאני מכנה פלאפל “פוסט-מודרני”, שהחליטו שבמקום להשקיע בכדורים ישקיעו בכל השאר, וכך צמח הטרנד של פיתה-עם-גבינת-פטה-פסטו-אבוקדו-ולשים-לך-גם-פלאפל? “פלאפל שופ” ברעננה, למשל, עושים את זה באמת טוב.

אבל מעטים המקומות שהכדור שלהם מחזיק את כל המנה. בז’קו זה מה שקורה. זה לא שיש לתערובת טעם מיוחד; לא חושב שיש פה איזה מרכיב סודי. מה שכן יש פה זה כדורים גדולים וקריספיים, שמבתוכו מרגישים כאילו הזמנתם סטייק מדיום-רר – כל הבפנים רך, חם ומושלם. אם זה נשמע לכם קצת אירוטי, אז קלעתם בול. זה מה שקרה לי עם הפלאפל הזה.

לא בא לכם לשים את הראש בפנים ולתפוס תנומה?

מה שמשלים את המנה הפשוטה הזאת זה טחינה, סלט, ולביבות תפו”א משמחות ונוטפות שמן. ואת החמוצים הם חותכים בזיגזג. סתם שתדעו.

ז’ק מלך הפלאפל, שוק באר שבע, תשאלו איפה כשתהיו שם.

10/05/2011

תגיות: , , ,

היינו במלון דן אכדיה

הזמינו אותנו לאירוע בלוגרים במלון דן אכדיה בהרצליה. שזה מצויין, כי אנחנו אוהבים להיות מוזמנים לאירועים (כאלה שלא צריך לשים צ’ק בכניסה), וכי היה אוכל מפנק והיינו שיכורים קלות. לא נתעמק בפרטים האובייקטים כי מספיק אנשים כתבו על זה לפנינו (מעניין שאף אחד לא כתב עלינו, היינו מסמר הערב) אז תעברו על כל הלינקים, תתרשמו, ואז תשמעו מה יש לנו להגיד.

האירוע: השקת תפריט הטפאסים החדש. המשתתפים: שמות בכירים כמו מנכ”ל מלונות דן, מנכ”ל דן אכדיה, סמנכ”ל מזון ומשקאות ויכול להיות שגם סגן ראש חטיבת הממולאים. האוכל: יהודי עם טוויסט מודרני, קומפלט עם כבד קצוץ וקרפלך שהפכו לדים-סאם. האוכל המפתיע באמת: הגרסה של השף אריק פורת לסנדוויץ הטוניסאי שלנו, עם בטטה מבושלת בוואקום ותפוצ’יפס מתפוחי אדמה סגולים.

ובמקום טונה, ג'חנון.

שיהיה ברור: אנחנו מאוד נהנים כשמזמינים אותנו לאירועים כאלו. במיוחד כששומעים רכילויות על מערכת כיפת הברזל הפרטית של מלון גני דן באשקלון (צוות של עשרה צלפים שעולה לגג כשיש צבע אדום) או על המיטות שמגיעות עם מזרק אינסולין בילט-אין לטיפול בחולי סכרת (למנכ”ל של רשת דן יש חוש הומור מוצלח). אהבנו גם את העובדה שהרשו לנו להכין לעצמנו את האוכל, או במילים אחרות, לשחק באוכל שעלה הרבה כסף עם סכינים שלעולם לא יהיו לנו. אחרי ששבענו לחלוטין מהטפאסים, התחיל להגיע לשולחן האוכל האמיתי. אז פתחנו כפתור במכנסיים והמשכנו לאכול.

ככה נראה גבר מאושר

לשולחן הגיעו, יחד עם השף הנחמד אריק פורת, כל מיני מנות ממש טעימות. בלטו – פלפלים קלויים ברוטב אנשובי, פרגיות על מקלות של קנה סוכר (זה המנת-אחות של קבבונים על מקלות קינמון. בקרוב: אנטריקוט על נחש מגומי), צלחת של נתח קצבים, ארטישוק אדיר, וגם חשבון של אלף שקל. סתם, נראה לכם? השף שהתגלה כקורא וותיק של פודגבר (משם הוא שואב את רוב ההשראה שלו) סיפר לנו איפה הוא אוהב לאכול (בחו”ל,  על חשבון המלון), איפה מוצאים פירות וירקות נדירים (חצי חינם הוד השרון), וגם – רשמו לפניכם – הסכים לפנק אתכם בפוסט מיוחד בקרוב.  אבל יש סיכוי שהוא חשב שאנחנו מידיעות אחרונות כשהוא אמר את זה.

אהבנו גם את הגישה של השף של המלון: אוכל מצויין יבוא מחומרי גלם טובים ובלי הרבה פלצנות. ככה גם היה האוכל באירוע הזה, גורמה ב(אלף) שקל. אבל אתם, שאתם לא במלון, אחרי שחזרתם מהבוחן הנוראי ההוא שהיה ביום שישי, אתם לא בדיוק תגלגלו לכם דים סאם, ולא תזליפו לעצמכם שמן זרעי חרדל וצנון שחור מעל הקרפציו, ובטח שלא תאכלו ארטישוק מוחמץ. אין דאגה, הנה מקבץ מתכונים פשוטים (בלי תמונות, וברור שלא מקוריים שלנו) שתוכלו להכין ברבע שעה לפני ארוחת הסדר (או אפילו תוך כדי “כרפס יחץ”) ולצאת מאגניבים. נתחיל, כמו שרק הגיוני, עם הקינוח: הם קראו לזה מרק פירות טרופי, ואנחנו נקרא לזה סלט פירות כתום, קל וטעים-אש: פלחי תפוז במיץ פסיפלורה, זה הכל. מתכון שהוא השם של עצמו.

ואת התמונה הזאת גנבנו מ"הקדירה של ששת" כי לא הבאנו מצלמה

נמשיך עם הדבר שיגרום לכם להתאהב מחדש במצות: ממרח בצל. המון בצל על מחבת עם מעט שמן ואש נמוכה. אנחנו מכוונים לצבע חום-בהיר-מקורמל ובשום אופן לא שרוף. כשהגיע לצבע הנכון מורידים מהאש וטוחנים בבלנדר מוט או מה שיש לכם. הםהגישו את זה כתוספת לקרפלך (תחליף לבצל מטוגן האלמותי) אבל אתם תוכלו לשים את זה מעל המצות, ליד הגפילטע פיש, מתחת לכבד הקצוץ – או כל שילוב מעורר תיאבון של מילת יחס ומאכל חג.

משמאל לימין: בקר, עוף, בצל

אם גם אתם בלוגרים שהיו באירוע, אתם בטח חושבים לעצמכם – אה, הנה שני החובבנים שצילמו עם הפלאפון. אם אתם עובדים בדן אכדיה אתם בטח חושבים לעצמם – אה, זה שני המסתננים שהשתכרו על חשבון המלון ובסוף גם גנבו מגבות מהחדרים. ואם אתם קוראים קבועים של הבלוג, אתם בטח חושבים לעצמכם – הנה, גם אלה התמסחרו לי. הולכים להשקות מפוארות במלונות על הים, אוכלים בחינם על חשבון כספי ציבור, ובסוף עוד דואגים לספר לנו בדיוק מה הם אכלו. והאמת? כולכם צודקים לגמרי.

ואתם יודעים מה? אם יזמינו אותנו לעשות את הסדר במלון דן אכדיה – ועוד איך נבוא. אפילו יש לי הרגשה שאני יודע איפה הם מחביאים את האפיקומן.

 

(במכנסיים שלי)

11/04/2011

תגיות: , , , , , , , , ,

עמוד:1234»