תגית: מהיר

פודגבר: פינת הספרות היפה (קציצות טונה)

16/09/2011

לאחרונה נשמעים קולות, ובצדק, שפודגבר התדרדר לשפה נמוכה ותרבות דלה. לכן את הפוסט של היום נתחיל בחידה ספרותית: מאיזו יצירה לקוח הציטוט האלמותי: “בן זונה מזדיין בתחת קוקסינל הומו. חתיכת מניאק, חכה חכה, אני עוד אתחתן ואביא ארבע ילד ואז תראה מה זה יא חרא יא קוקסינל”.

קציצות טונה

בצל ירוק קצוץ. הצעת הגשה: עם קציצות טונה

והתשובה היא, כמובן, ספרו המיתולוגי “קציצות” של הסופר והתסריטאי אילן הייטנר. ובקישור מדהים זה נעבור למתכוננו להיום: קציצות טונה. זה מאוד פשוט, טעים ומתאים לכל אותם רגעים שבא לכם לאכול ארוחה חמה ואין לכם בבית כלום חוץ מקצת שמן, 2 קופסאות טונה, 2 ביצים, פירורי לחם וחצי בצל. וגם מיונז, צ’ילי מתוק וטבסקו בשביל ה”רוטב”.

מרכיבים: שמן, 2 קופסאות טונה, 2 ביצים, פירורי לחם (גם לחם יבש מפורר זה אחלה) וחצי בצל. וגם מיונז, צ’ילי מתוק וטבסקו.

קציצות טונה מרכיבים

דג שמפרסם שימורי טונה. אם זה לא לעג לרש אני לא יודע מה כן. כאילו, באמת, אני לא יודע מה זה

וככה עושים את זה: מערבבים חצי בצל קצוץ עם 2 קופסאות טונה בקערה. עכשיו חשוב מאוד להוציא את כל הנוזלים גם מהטונה וגם מהבצל. זה גם פוגע במרקם של הקציצה וגם זה לא זורם הכי טוב עם שמן רותח. אז… לסחוט טוב את הטונה לפני שמוציאים אותה מהקופסא ולגבי הבצל – לקצוץ דק ואז לשים בין שתי הידיים מעל הכיור ולסחוט. מוסיפים 2 ביצים ו-4 כפות פירורי לחם ומערבבים. המרקם אמור להיות דביק אך לא נוזלי מדי.

קציצות טונה מרקם

ככה אמור להיות המרקם. מרגישים?

מטגנים שמן במחבת וכשהוא חם מנמיכים לאש בינונית-קטנה. אנחנו רוצים שהקציצות יתבשלו קצת מבפנים לפני שהן נשרפות מבחוץ. מצד שני – הכל כבר מבושל מלכתחילה אז אין חשש שתעשו פה משהו לא בסדר. כשהן משחימות מצד אחד הופכים ולבסוף מוציאים ושמים על נייר סופג. אל תשימו יותר מ-3 קציצות במחבת קטנה כי הקציצות מורידות את טמפרטורת השמן ואז הכל נעשה פחות כיפי.

קציצות טונה בשמן

רוטב: אוקיי, גם פה זה די שכונה. ניסיתי להכין משהו מסובך מעגבניות ולימון אבל בחיי שאין כמו הדבר הפשוט הזה שנקרא “שתי כפות מיונז, כף צ’ילי מתוק וכמה טיפות טבסקו”. הוראות הכנה: לערבב.

קציצות טונה עם רוטב מיונז ובצל ירוק

ועכשיו מהזוית הזאת... יופי יש לנו את זה אתן יכולות להתלבש

16/09/2011

תגיות: , , , , , , ,

סוף הקיץ

הנה הזדמנות מצוינת לחגוג את סוף הקיץ, ואת האגו-טריפ הזה שקוראים לו פוד-גבר (שתאמינו או לא, קיים כבר כמעט שנה. טוב, 10 חודשים). הקיץ כבר לא בדיוק כאן, אבל אתם יודעים איך זה בישראל: כשלא קיץ זה אומר שעדיין מזיעים, אבל פחות.

בכל מקרה, מה יותר קיצי מגלידה? ומה יותר גברי מקינוח שעושה בלאגן במטבח ונמרח על הזקן שלך? (ולא, אני לא מדבר על סבא) ומה יותר שחצני מלהתקשר לשטראוס ולהגיד “שלום, מדבר פודגבר, תשלחו לי גלידות הביתה”?

אז, כן. זה עבד. וקיבלתי הביתה את הערמה הזאת:

גלידות

לא בתמונה: ארטיק בטעם יובל המבולבל

אני לא אגיד את שם המותג, בעיקר בגלל שאמרתי אותו שתי שורות למעלה והתמונה נורא בוטה, אבל אני אגיד את זה: מסתבר שעכשיו מגנום (אופס) וקורנטו (שיט!) מגיעים בצורת הייטק: עם פרלינים בפנים ו”ליבה רכה בטעם פטל” (שדרך אגב, יש לי הרגשה שזה היה אמור להיות “ריבה בטעם פטל”). עזבו את זה, יש ארטיק בטעם לימונענע שברכיבים אין לא לימון ולא נענע. בארטיק לימונענע יש תמצית כורכום, תמצית סרפד ותרד. לא יודע, זה עדיף על ארטיק סרפד-תרד שמכיל לימון ונענע, לא?

בכל מקרה, בלי להתבלבל עשיתי מיד את מה שצריך לעשות:

כלומר, קיצרתי את השפם

ואחרי זה, ניגשתי להכין קינוח פודגברי: מלוכלך, זול ובוטה. רכיבים: קופסת גלידה בטעם אהוב. אני לקחתי שוקו-וניל בשביל הקלאסיקה. דרך אגב, אם יש גלידת שוקולד בלגי ויש גלידת וניל צרפתי, אז שוקו-וניל זה מלוקסמבורג? כן, כנראה שכן, גלידת שוקו-וניל זה מלוקסמבורג. בכל מקרה, נוסיף לזה כל מני טילונים וכל מני מגנומים, ונתחיל להכין. זתומרת – אני התחלתי להכין. אתם כנראה תגידו “למה להרוס ארטיק טוב?” ותאכלו אותו כמו שהוא.

נתחיל בלהפשיר את הגלידה במקרר לכמה דקות. את הטילונים נוציא מהאריזה, מהמגנומים נוציא את המקל. ועכשיו נעמיד פנים שאנחנו מכינים לזניה, אבל עם ארטיקים: שכבה של גלידה, שכבה של מגנום/טילון, עוד גלידה, עוד איזה ארטיק, עד שנגמר המקום בכלי פלסטיק שהכנתם מראש בשביל זה.

זה יראה בערך ככה, לכמה שניות. ואז זה ימס על כל השיש ויעשה מלא בלאגן.

עכשיו יש לכם ערמה של גלידה על השיש, מלא עטיפות של ארטיקים על הרצפה ועוד שלוש דקות יהיה לכם קן של נמלים מתחת לכיור. זה הזמן להכניס הכל לפריזר בחזרה. כשתרצו לאכול את זה (וברור שתרצו, כי לא משנה כמה רע זה נראה – זה גלידה) רק נשאר להוציא מהמקפיא, ולפרוס לפרוסות. אם בחרתם מספיק טעמים מוזרים לגלידות – תקבלו שכל ביס הוא בטעם אחר, והטילונים נהיים ביסים קטנים ופריכים בתוך עוגת הגלידה ההזויה שהכנתם לעצמכם. תאכלו מהר, שהליבה של הפטל לא תימס.

גלידה זה כמו בחורה: דרך מצוינת לסיים ארוחה

ועכשיו רק נשאר לתת לאנשים לאכול, לצלם אותם אוכלים את זה, ולראות אותם מתבאסים מזה שיש תמונות מביכות ולא מחמיאות שלהם באינטרנט.

12/09/2011

תגיות: , , , , , ,

פופקורן חריף

פופקורן זה משהו שמאז ומעולם הלך יד ביד עם סרטים. משום מה פופקורן זה מה שמוכרים לך בדליי ענק בבתי קולנוע ומה שאתה מכין בבית כשאתה יושב לראות את הארי פוטר – הסרט השביעי חלק 2 סעיף קטן ג’. אני לא עומד לשבור לכם את המיתוס הזה – פופקורן ימשיך להיות נשנוש שהולך רק כשאתה רואה דברים שנמשכים יותר מ-80 דקות, והארי פוטר ימשיך להצית את דמיונם של מיליוני ילדים ועשרות אלפי מבוגרים מוזרים ועצובים מכל העולם.

אבל אנחנו היום נלמד להכין פופקורן לבד. כן, כן – אני יודע. אני לא דביל – להכין פופקורן זה לשים שקית במיקרו, ללחוץ שלוש אפס אפס ועל הכפתור הירוק ולא לשכוח לנער את השקית לפני שפותחים אותה, שהמלח יתפזר לכל האורך. אבל אנחנו נכין פופקורן לגמרי לבד, בלי שקית, בלי מיקרו, בלי האדים שיוצאים ברגע שפותחים את השקית ומוחקים לך את טביעות האצבעות, בלי האבקה הלבנה שיש בשקית שהיא כמו מלח אבל נורא דק וזה מלחיץ קצת כי זה חומר שלא פוגשים בשום מקום אחר.

הפופקורן שאני אכין יהיה זול יותר, אבל למי אכפת? פופקורן למיקרוגל עולה מעט בכל מקרה. הפופקורן שאני אכין יהיה בריא יותר, אבל מה זה משנה? אם בריאות הייתה חשובה לך לא היית יושב כבר 7 שעות מול הטלוויזיה ומחפש מה לראות. הפופקורן שאני אכין יהיה מגניב יותר וטעים יותר – וזו כבר סיבה לעמוד מול סיר ולחייך כמו דביל.

פופקורן

הרכיבים: גרעיני תירס, שמן רגיל (קנולה, סויה, גריז. לא זית, משהו שאפשר לטגן בו), מלח ולתוספת מגניבות – טבסקו. אני השתמשתי באיזה רוטב זול חריף שדומה לטבסקו אבל הוא לא בדיוק טבסקו – לא שמתי לב להבדל.

ההכנה: בסיר גדול ורחב מחממים שמן בכמות שמכסה את כל התחתית – אנחנו רוצים מספיק שמן בשביל שלא יהיו גרגרים שיחרכו אבל לא להגיע למצב של טיגון עמוק. כנראה שבגלל ההסבר העילג שלי תשימו קצת יותר מדי או קצת פחות מדי בפעם הראשונה שתנסו להכין פופקורן לבד, אז פשוט תתכננו מראש להכין פעמיים. עכשיו מטפטפים רוטב חריף ישר לתוך השמן, בנדיבות. כשהשמן חם זה הזמן להכניס את התירסים.

חריף בשמן

טבסקו בשמן - אילוסטרציה

תראו, פופקורן זה סוג של קסם. כל גרעין שמתפוצץ גדל בערך פי שמונה. כנראה שהכמות הנכונה של תירסים שצריך לשים בסיר היא “בדיוק מספיק בשביל לכסות את התחתית ולא יותר” – גרעין שלא נוגע ישירות בתחתית של הסיר לא יספיק להתפוצץ, ובכל מקרה הסיר יעלה על גדותיו די מהר. חוץ מזה, לראות פופקורן בתהליך זה כמו לראות לידה, או אפילו יותר מלחיץ מזה – כי בלידה הסיכוי שמשהו יתפוצץ עליך הוא ממש נמוך, וזה אומר שמישהו עשה משהו ממש לא בסדר.

לפני

מהכמות הזאת של גרעיני תירס...

אחרי

...יוצאת כמות כזאת של פופקורן

בכל מקרה, תשימו מכסה שקוף ותסתכלו בסבלנות על גרגרי התירס. בהתחלה לא יקרה כלום ואתם תחשבו שאיכשהו הצלחתם לקלקל פופקורן. ואז פתאום יהיה פופ, ואז עוד פופ, פופ פופ פופ. היי – נראה לי שהבנתי למה קוראים לזה פופקורן! עכשיו רק נשאר להבין מאיפה הגיע ה”קורן”. נגמרו הפופים, או שנגמר המקום בסיר? תכבו את האש, תפזרו מלח (ואולי קצת פלפל צומה בשביל הצבע? תזרמו) ואפשר להגיש.

מומלץ לצד בירה קרה תוך כדי צפיה ב-“הדרדסים 2 – נקמתו של קונדסון”. לקינוח, הנה המתכון של החבובות לפופקורן. תהנו.

11/08/2011

תגיות: , , ,

עמוד:«12345»