תגית: זול

פופקורן חריף

פופקורן זה משהו שמאז ומעולם הלך יד ביד עם סרטים. משום מה פופקורן זה מה שמוכרים לך בדליי ענק בבתי קולנוע ומה שאתה מכין בבית כשאתה יושב לראות את הארי פוטר – הסרט השביעי חלק 2 סעיף קטן ג’. אני לא עומד לשבור לכם את המיתוס הזה – פופקורן ימשיך להיות נשנוש שהולך רק כשאתה רואה דברים שנמשכים יותר מ-80 דקות, והארי פוטר ימשיך להצית את דמיונם של מיליוני ילדים ועשרות אלפי מבוגרים מוזרים ועצובים מכל העולם.

אבל אנחנו היום נלמד להכין פופקורן לבד. כן, כן – אני יודע. אני לא דביל – להכין פופקורן זה לשים שקית במיקרו, ללחוץ שלוש אפס אפס ועל הכפתור הירוק ולא לשכוח לנער את השקית לפני שפותחים אותה, שהמלח יתפזר לכל האורך. אבל אנחנו נכין פופקורן לגמרי לבד, בלי שקית, בלי מיקרו, בלי האדים שיוצאים ברגע שפותחים את השקית ומוחקים לך את טביעות האצבעות, בלי האבקה הלבנה שיש בשקית שהיא כמו מלח אבל נורא דק וזה מלחיץ קצת כי זה חומר שלא פוגשים בשום מקום אחר.

הפופקורן שאני אכין יהיה זול יותר, אבל למי אכפת? פופקורן למיקרוגל עולה מעט בכל מקרה. הפופקורן שאני אכין יהיה בריא יותר, אבל מה זה משנה? אם בריאות הייתה חשובה לך לא היית יושב כבר 7 שעות מול הטלוויזיה ומחפש מה לראות. הפופקורן שאני אכין יהיה מגניב יותר וטעים יותר – וזו כבר סיבה לעמוד מול סיר ולחייך כמו דביל.

פופקורן

הרכיבים: גרעיני תירס, שמן רגיל (קנולה, סויה, גריז. לא זית, משהו שאפשר לטגן בו), מלח ולתוספת מגניבות – טבסקו. אני השתמשתי באיזה רוטב זול חריף שדומה לטבסקו אבל הוא לא בדיוק טבסקו – לא שמתי לב להבדל.

ההכנה: בסיר גדול ורחב מחממים שמן בכמות שמכסה את כל התחתית – אנחנו רוצים מספיק שמן בשביל שלא יהיו גרגרים שיחרכו אבל לא להגיע למצב של טיגון עמוק. כנראה שבגלל ההסבר העילג שלי תשימו קצת יותר מדי או קצת פחות מדי בפעם הראשונה שתנסו להכין פופקורן לבד, אז פשוט תתכננו מראש להכין פעמיים. עכשיו מטפטפים רוטב חריף ישר לתוך השמן, בנדיבות. כשהשמן חם זה הזמן להכניס את התירסים.

חריף בשמן

טבסקו בשמן - אילוסטרציה

תראו, פופקורן זה סוג של קסם. כל גרעין שמתפוצץ גדל בערך פי שמונה. כנראה שהכמות הנכונה של תירסים שצריך לשים בסיר היא “בדיוק מספיק בשביל לכסות את התחתית ולא יותר” – גרעין שלא נוגע ישירות בתחתית של הסיר לא יספיק להתפוצץ, ובכל מקרה הסיר יעלה על גדותיו די מהר. חוץ מזה, לראות פופקורן בתהליך זה כמו לראות לידה, או אפילו יותר מלחיץ מזה – כי בלידה הסיכוי שמשהו יתפוצץ עליך הוא ממש נמוך, וזה אומר שמישהו עשה משהו ממש לא בסדר.

לפני

מהכמות הזאת של גרעיני תירס...

אחרי

...יוצאת כמות כזאת של פופקורן

בכל מקרה, תשימו מכסה שקוף ותסתכלו בסבלנות על גרגרי התירס. בהתחלה לא יקרה כלום ואתם תחשבו שאיכשהו הצלחתם לקלקל פופקורן. ואז פתאום יהיה פופ, ואז עוד פופ, פופ פופ פופ. היי – נראה לי שהבנתי למה קוראים לזה פופקורן! עכשיו רק נשאר להבין מאיפה הגיע ה”קורן”. נגמרו הפופים, או שנגמר המקום בסיר? תכבו את האש, תפזרו מלח (ואולי קצת פלפל צומה בשביל הצבע? תזרמו) ואפשר להגיש.

מומלץ לצד בירה קרה תוך כדי צפיה ב-“הדרדסים 2 – נקמתו של קונדסון”. לקינוח, הנה המתכון של החבובות לפופקורן. תהנו.

11/08/2011

תגיות: , , ,

ביצים חומות

חמינדוס, ביצים של צולנט או אפילו הביצים הסיניות של אהרוני: לכל עדה יש את הביצים החומות שלה. אבל מה שחשוב בביצים חומות זה לא אם אוכלים אותן עם ג’חנון בשבת בבוקר, עם צ’ולנט בשבת בצהריים או בתוך בורקס בתחנה מרכזית באר שבע כשאתה תקוע שם בעקבות עוד שביתת רכבות – מה שחשוב זה לעשות כמה שיותר משחקי מילים עם ביצים חומות, כי ככה זה. רצף בדיחות ביצים מתחיל בעוד שלוש, שתיים, אחת…

ביצים חומות

זוג ביצים

כמה מסובך כבר יכול להיות מתכון לביצים קשות? פשוט תיקח את הביצים שלך, תשים אותם במים חמימים ותחכה בסבלנות. אם תשים למישהו ביד ביצים פושרות כאלה, תקבל, במקרה הטוב, תגובות צוננות. אבל אם תרצה לבוא מלא בגאווה, נפוח כטווס, ולהצהיר: “בואו תראו את הביצים הנפלאות האלו, חלקות כמו כדור פינג פונג ובצבע מוקה-שוקולדי” אז הנה המתכון בשבילך.

ביצים חומות

אם אתה מזדהה עם התמונה הזאת תלך לרופא ומהר

המתכון לא דורש הרבה: ביצים (של תרנגולת, כן? לא, כי מעכשיו אני אהיה ממש פחות ברור בנושא הזה), שקיק תה (שלא כמו בחיים, שקיק אחד מספיק להרבה ביצים) והרבה בצלים, אפשר אפילו בצל על כל ביצה. אל תדאגו: לא משתמשים בכל הבצל, אנחנו נצטרך רק את הקליפות.

ביצים, בצל ותה

את הקליפות אנחנו רוצים רק של הבצל, כן? את הביצים תשאירו שלמות בנתיים

מכירים את הפתגם “לא לשים את כל הביצים בסל אחד”? אז הוא צודק במאה אחוז: אנחנו צריכים לשים את כל הביצים בסיר אחד. לשים גם תיון בסיר ואת קליפות הבצלים. ברור לכם שלא אוכלים את הקליפות או את התיון אחר כך, כן? אז זה ממש לא חשוב איך חותכים או באיזה צורה משליכים את זה לתוך הסיר. מוסיפים מים (מים רותחים יקצרו את זמן הבישול) ואז פשוט מבשלים עד שנמאס.

מרק בצל?

או רבע שעה, מה שבא קודם

מכירים את הטריק הזה שאם מסובבים ביצה והיא מסתובבת מהר אז היא מוכנה? אז תרוצו מהר לאולפן של ששטוס כי כל הכיתה שלכם כבר מחכה! לי יש טריק יותר טוב – לוקחים מחט, או מזרק, ועושים בעדינות חור בחלק העבה של הביצה. בעצם – חצי מכם כנראה עכשיו בדרך לחדר מיון אז אולי כדאי להתנסח קצת אחרת: עושים חור בחלק העבה של הביצה של התרנגולת שאתם רוצים לבשל. ככה הכיס אוויר לא יתנפח בזמן הבישול והביצה לא תתפוצץ.

הביצה שהתחפשה

מכירים את הסיפור על הביצה שהתחפשה? אז הנה הביצה שהתחפשה לגידול ממאיר

אה, והנה עוד טריק אם בא לכם שהמוטיב החוזר של הערב יהיה “הביצים שלי חלקות כמו שיש”: כשהביצים מוכנות, או לפחות 80% מוכנות (מודדים עם סרגל ובטריה 1.5 וולט, אני אסביר בפעם אחרת) מוציאים אותן החוצה, מאווררים את הביצים ואז נותנים מכה קלה לביצים. המטרה היא שהקליפה תהיה שבורה ומעניינת אבל שעדיין תעטוף את הביצה. עכשיו מחזירים שוב לעוד כמה דקות למים החומים. הנה ביצים שאי אפשר לעמוד בפניהן.

ביצי שיש

ההשראה לפסל "דוד"

 

17/05/2011

תגיות: , , , ,

ז’ק מלך הפלאפל

[הזדמנות אחרונה לזכות בחולצת פודגבר! שלחו את הביס שלכם עכשיו בפייסבוק]

בפרקים הקודמים של הפינה באר-שבעית, הסברתי לכם בצורה מלומדת (=חופרת) איך מזהים מקום “אסלי”. שכחו מכל זה. את פלאפל ז’ק תזהו גם בלי רמזים. גם אם תלכו עם כיסוי עיניים, גם אם תלכו עם דיאטנית קלינית, גם אם תלכו בגיא צלמוות – לא תיראו רע, כי הפלאפל עימכם.

מספר טלפון של 5 ספרות - זה אסלי

הפלאפל של ז’ק נמצא בשוק של באר-שבע, זה השוק הרגיל – לא השוק הבדואי ולא מחסני השוק. זה שפתוח כל יום וכל הזמן שוקק. הוא מזכיר את שוק התקווה (לדעתי השוק היפה בארץ) גם בתפאורה וגם בסחורה – ירקות, בשר ודגים. אבל דווקא בצד השני, היותר שומם, בין דוכנים של ביסלי גריל במשקל ונעלי “מייק” במשקל, מסתתר הפלאפל הכי טוב בבאר שבע.

זה מקום שנראה שהזמן קפא בו. השלטים נראים כמו תפאורה מסרט בורקס, הדוכן נראה כאילו כל יום הוא יום העצמאות, ורוב התנועה פה היא של מביני עניין – שאר הסוחרים בשוק שמזל כבר יודעת בעל-פה מה הם אוהבים בפיתה. המקום פועל מ-1969 ועבר מידיהם של ההורים לשני הילדים.

עכשיו, לגבי המנה. לדעתי, קשה מאוד למצוא היום מנות פלאפל שהן באמת טעימות. פשוט מהסיבה שכדי שכדור פלאפל יחזיק מנה הוא צריך להיות מאוד מאוד מיוחד. לכן קמו כל מיני מקומות שאני מכנה פלאפל “פוסט-מודרני”, שהחליטו שבמקום להשקיע בכדורים ישקיעו בכל השאר, וכך צמח הטרנד של פיתה-עם-גבינת-פטה-פסטו-אבוקדו-ולשים-לך-גם-פלאפל? “פלאפל שופ” ברעננה, למשל, עושים את זה באמת טוב.

אבל מעטים המקומות שהכדור שלהם מחזיק את כל המנה. בז’קו זה מה שקורה. זה לא שיש לתערובת טעם מיוחד; לא חושב שיש פה איזה מרכיב סודי. מה שכן יש פה זה כדורים גדולים וקריספיים, שמבתוכו מרגישים כאילו הזמנתם סטייק מדיום-רר – כל הבפנים רך, חם ומושלם. אם זה נשמע לכם קצת אירוטי, אז קלעתם בול. זה מה שקרה לי עם הפלאפל הזה.

לא בא לכם לשים את הראש בפנים ולתפוס תנומה?

מה שמשלים את המנה הפשוטה הזאת זה טחינה, סלט, ולביבות תפו”א משמחות ונוטפות שמן. ואת החמוצים הם חותכים בזיגזג. סתם שתדעו.

ז’ק מלך הפלאפל, שוק באר שבע, תשאלו איפה כשתהיו שם.

10/05/2011

תגיות: , , ,

עמוד:«123»