תגית: אלון

בראוניס בננה עם תלתלי נוטלה

אתם בטח כבר כותבים טוקבק בנוסח “מה זה, פודגבר? אופה עוגות? חותך בראוניס? מועך בננות? מה, נהיית נשי?“. ובכן, לכל הטענות האלה יש לי תשובה אחת חדה וברורה: כן. נהייתי נשי. זה כיף להיות נשי לפעמים, החל מגיל 5 שאתה מודד נעלי עקב של אמא ועד ללראות אנטומיה של גריי מפעם לפעם. זה לקחת רק את היתרונות, בלי כל העניין של מחזור ונעליים באלף שקל.
וחוץ מזה, אם הייתי אישה הייתי קורא להם “בלונדיס” ולא “בראוניס”.

אז מפעם לפעם גם גבר אמיתי מכין עוגה. ואם כבר עוגה, אז עוגת בננות. למה? קודם כל, כי עוגת בננות זה טעים. כל שילוב של בננות ובצק, לא משנה מאיזה מתכון, ייצא לכם טעים. וגם בגלל שזה מאוד נוח – הבננות זולות עכשיו, ותוחלת החיים שלהם היא דבר מרתק: בהתחלה הן לא בשלות למאכל, אח”כ יש בערך חצי יום שהן בדיוק טעימות – אבל ברור שלא תשימו לב, ואחרי כמה ימים שתיזכרו בהן הן כבר שחורות. אבל פה מגיע הטוויסט – אין כזה דבר בננה רקובה. יש רק בננה לא רקובה מספיק.

אז כפי שאתם בטח כבר יודעים, כדי לאפות עם בננות צריך בננות רקובות. מאוד רקובות. (ולא, זה לא דבש, זה רקבון, אבל רקבון טעים רצח). איך יודעים שהן רקובות מספיק? אם כשתתחילו להכין את העוגה יעבור בכם ספק קל וממש תהיו קרובים לזרוק אותן לפח – אז כנראה שהן מתאימות
המלצה קטנה לאחר נסיון רב בבישול בננות – בין השלב שכבר לא תרצו לאכול אותן לזמן שהן מוכנות לעוגה יש רק כמה ימים. לכן, ברגע שהעברתם את הבננה למסלול האפיה, שימו אותן בשקית סגורה וזרקו למקרר. שמה הן יתבשלו בניחותא ויהיה לכם לפחות שבוע שלם שבו תוכלו להשתמש בהן. אם תשאירו אותן בחוץ זה עלול להעלות עובש וזבובים, ואז גם אני אהיה חייב להודות, שזה רקוב מדי. (שיהיה ברור שגם אז הסרתי את העובש והשתמשתי בשאר, אבל זה כבר חומר לתחקיר כלבוטק ולא משהו שאני ממליץ).

אז כאמור, כל עוגת בננות / לחם בננות שתכינו יהיה טעים. אבל מכל המתכונים שניסיתי (המקור שלו הוא מפה, עם כמה שינויים קלים) זה הכי מהיר, הכי פחות שמן, והוספנו לכם גם שדרוג קטן על חשבון הבית כדי שזה גם יראה מרשים.

2 בננות רקובות
5 כפות שמן קנולה
½ כוס סוכר
1 ביצה
1 גביע לבּן / שמנת חמוצה
2 כוסות קמח (פחות 3 כפות)
1 שקית אבקת אפיה
ממרח נוטלה או שוקוצ’יפס מריר (או שניהם אם אתם ממש מושחתים)

הבטחנו הכנה פשוטה אז הנה:

0. מחממים תנור ל-180 מעלות.
1. מועכים את הבננות הרקובות שלנו. הצבע שלהן אמור להיות זהוב כהה מקסים.
2. משקשקים את הלבּן באריזה טוב טוב כדי שהיא יהיה בלי גושים.
3. בכלי ראשון מערבבים את הקמח ואבקת האפיה.
4. בכלי שני, מערבבים את השמן, סוכר, ביצה, לבּן, ואת הבננות המעוכות.
5. מוסיפים את הקמח לתוך התערובת.

עכשיו יש לנו את התערובת של העוגה. אם אתם מסתפקים במועט, אפשר להכניס את זה ככה. אפשרות אחת ומאוד טעימה להוספת שוקולדיות היא להכניס לתערובת איזה חצי כוס של שוקוצ’יפס מריר. אפשרות שניה היא לקחת ממרח נוטלה, ובעזרת שני סכינים ליצור תלתלים קטנים כאלה עבור כל חתיכה.

זה ממש קל ונראה חמוד ביותר. עכשיו לתבנית משומנת מרובעת ויאללה לתנור. הגובה של הבלילה בתבנית אמור להיות מאוד נמוך, בקושי איזה 2 ס”מ, וזאת הסיבה שקוראים לזה בראוניס ושהאפיה היא כל כך מהירה וכיפית. פתחו שעון וקחו 14 דקות. כשהסתיים הזמן, בדקו עם קיסם. אם עוד לא מוכן תנו עוד 2 דקות.

בעוגה הזאת הזמן זה עניין טיפה רגיש כי דקה לפה דקה לשם וגם היא תשחים קצת יותר מדי, גם תתייבש וגם הנוטלה תקבל טעם חרוך. אז ברגע שהקיסם יבש – יאללה החוצה.

כשהעוגה מתקררת, חתכו לחיתוכיות בעזרת סימוני הנוטלה, וצאו לקנות בננות חדשות. וכך מתחיל מעגל החיים.

14/12/2010

תגיות: , , , ,

ספיישל חנוכה: סופגניות מהירות

על פי חוק הישראלי להיתרי בנייה, כדי לבנות בית בישראל אתה צריך שני דברים – מזוזה בכניסה, ואת הספר “עוגות לכל עת” של נירה שויאר (בעריכת רות סירקיס). תבדקו אותי – אין בית שהספר הזה (וגם “מהמטבח באהבה”) לא מעטר את מדפיו, לרוב במצב מרופט-עד-מתפרק. ולמרות שאני גדלתי יותר על ילדים מבשלים (שעכשיו יצא במהדורה חדשה, איזו מתנה מגניבה), אי אפשר שלא להרגיש נוסטלגיים כשמכינים מתכונים מהספר הזה.

הספר הזה וסוגיו הם כבר באמת נחלת העבר – היום נראה לי מצחיק לדפדף בספר מתכונים שיש בו צילום אחד לכל 30 מתכונים (ואיכשהו, הוא אף פעם לא יהיה ליד המתכון. תמיד תצטרך לעבור 30 עמודים קדימה), שההסברים על תהליך ההכנה מאויירים, ושבצורה מאוד מטרידה בכל צילומי העוגות הצלם החליט להכניס פרחים, לעיתים בצורה מעט מטרידה.

אבל אני מדפדף בספר הזה ויש פה כתמים בני שלושים שנה, של אוכל שהכינו לי כשהייתי קטן עד לא קיים, ויש בזה משהו מרגש. וכל הקינוחים האלה שגדלנו עליהם – סהרונים, רולדה (גלילת שוקולד), עוגת מצות (חכו לפוסט באזור פסח. אולי עד אז ירד גשם). זה לא טפיוקה-גנאש-שוקולד-פסיפלורה – אלה קינוחים פשוטים ולעניין, כל כך טעימים, וכולם בעברית צחה – “חיתוכיות” במקום בראוניס, “קצפיות” במקום מרנג. כי פעם היינו מגיירים את האוכל לפני שהכנסנו אותו למטבח.

אז פעם בשנה כשמגיע חנוכה אנחנו פותחים את “עוגות לכל עת”, עמוד 160, ולמרות שכבר זוכרים את המתכון הזה בעל פה, מניחים את הספר בגאון על השיש, לתת לו את דקות התהילה השנתיות שלו. קצת כמו דרק שארפ שעולה מהספסל פעם בשנה, אבל עדיין מכניס שלשה כמו בימים הטובים.

הסופגניות המהירות (יש כאלה שמכנים אותן תימניות) הן הסופגניות שאני הכי אוהב. לא ברולדין עם גנאש-אצטרובלים, לא במאפיה מתחת לבית ב-2 שקל. אלו סופגניות פשוטות, שכמה שקל להכין אותן – ככה הן נראות נפלא ואי אפשר שלא לאהוב אותן. יש להן קריספיות וטעם עדין שכל כך חסר בדבר האמיתי. אני לא כל כך מבין איך הן לא נמכרות במאפיות, אבל זה יתרון בשבילכם כי תצאו מקוריים ומשקיענים. אז יאללה לעבודה.

רכיבים – כמות ל-20 סופגניות חמודות
2.5 כוסות קמח עוגה תופח (או קמח רגיל + שקית א. אפיה)
2.5 כפות סוכר
2 ביצים
2 גביעי לבן
1 ליטר (לפחות) שמן לטיגון עמוק – הכי טוב והכי זול שמן חמניות או סויה – אפשר גם עם קנולה.

בחרו סיר שמתאים לכם מבחינת הגודל והגובה, לכמות השמן שיש לכם. הכמות המינמלית היא בערך ליטר אחד, ובשבילה תצטרכו סיר לא גדול במיוחד. בישול עמוק לא צריך להיות במטרים – מספיקים 4-5 ס”מ ואתם מסודרים. אם אתם מכינים כמות (למשל אם הכפלתם כמויות) שווה להחליף את השמן באמצע הבישול, כשהסופגניות מתחילות להיות כושיות ממש (ואין לנו בעיה עם זה, אנחנו גם אוהבים את דרק שארפ).

נשים את השמן בסיר על אש גבוהה וניתן לו להתחמם. ובינתיים, נתחיל לערבב. שימו בקערה גדולה את כל החומרים האלה ביחד (בלי השמן, כן?). בספר כתוב 3 כוסות קמח אבל זה יצא לי בצקי מאוד, אז תשימו 2 וחצי ואז תוסיפו לאט לאט במידת הצורך.

המרקם צריך לצאת משהו בין בצק לחם לפנקייק – קרמי וקל לערבוב, אבל לא נוזלי מדי. אם תרימו כף, הבלילה תנזל ממנה באיטיות, בערך ככה. אם המרקם לא לרוחכם, שחקו עם זה – עד שתצליחו. אם בצקי מדי תוסיפו עוד קצת לבן או ביצה, ואם זה נוזלי מדי תוסיפו קמח. זה באמת קל ואין סיבה שלא תגיעו למרקם מגניב.

עכשיו נבדוק אם השמן רותח – לשם כך פשוט הכניסו את האצבע שלכם לתוכו ותרגישו את החום. לא באמת! זורקים משהו קטן פנימה – חתיכת גזר, מקל מעץ, או סנדוויץ’ ישן שמצאתם בתיק. אם הוא מיד מתמלא בבועות תוססות מסביבו – השמן מוכן. בשלב זה אפשר להוריד טיפה את האש, אבל רק טיפה – אתם רוצים שהשמן יישאר חם ותוסס לכל אורך הבישול. שימו לב לזה – ואל תתביישו להגביר את האש במהלך הבישול.

ועכשיו החלק העיקרי והארוך – אבל כיפי – הטיגון. תצטרכו בשביל זה כף גדולה (קצת יותר מכף רגילה) ועוד כף אחת שערבבתם איתה את הבלילה. תצטרכו להעמיס על הכף כמות יפה של חומר, לקרב אותה כמה שאפשר לשמן, ובעזרת הכף השניה להחליק את כולו לתוך השמן. כמה שתניחו את החומר ביותר עדינות – ככה ייצאו לכם צורות יותר עגולות ויפות ופחות “נחשים” שיסתובבו בשמן. אל תדאגו, אחרי פעם פעמיים אתם שולטים בזה לגמרי.

המראה של הסופגניות בסיר הוא באמת מלבב (רגע, אז מראה של לביבות הוא מספגן?). הן משחימות לצבעים משגעים, ואם יש להן מרווח מחייה הן גם מתהפכות לבד שזה בכלל מרשים (יותר ממה שהחתולה שלי יודעת לעשות).
תנו להם זמן להשחים – הצבע הנכון הוא חום כהה ולא בהיר. בתזמונים שעשיתי פה יצא לי שזמן הבישול הוא בערך 5 דקות (2.5 לכל כיוון), אבל כמובן שבסיר שלכם יהיו זמנים אחרים – תוציאו סופגניה ותבדקו עם קיסם שאין בה בלילה. לאט לאט כבר תתפסו את הזמנים הנכונים שלכם.

במהלך הבישול יכול להיות שהסופגניות יהיו יותר יותר כושיות, כי השמן הולך ומשחיר. זה לא נורא בכלל אבל אם זה מפריע לכם תחליפו את השמן.

ועכשיו אתם בטח אומרים, אם אתה מתעקש שהדברים האלה הם סופגניות – איפה איפה איפה איפה איפה איפה הריבה? והתשובה היא – איפה שבא לכם. אני אוהב את הריבה (סנט דלפור המדהימה) בצד, וכל אחד לוקח ומורח כמה שבא לו. אתם יכולים גם להזריק פנימה. ואפשר גם לפזר אבקת סוכר, כמיטב המסורת.


הסופגניות טעימות בטירוף כשהן חמות, אבל גם יחזיקו לכם במקרר. אם אתם אוכלים למחרת, תכניסו למיקרוגל לחימום קצר בתוך צלחת שלידה כוס מים – זה יתן לסופגניות קצת לחות ונימוחות.


ובתגובות, ספרו לנו על ספרי הבישול שאתם גדלתם עליהם. חנוכה שמייח!

04/12/2010

תגיות: , , , ,

רולים וייטנאמים

עשינו מסיבת השקה חגיגית לבלוג. זה אומר שמעכשיו אנחנו רשמית בלוג. כן, זה אומר שעכשיו מצופה מכם להציק לכל החברים שלכם ולהגיד להם לקרוא פודגבר. גם בפייסבוק וזה, זה מאוד כיף. לכבוד מסיבת ההשקה רצינו להכין מאכל גברי, משהו שהולך יד ביד עם השם המחייב פודגבר. אז הלכנו על רולים וייטנאמים.

רולים וייטנאמים

הם נראים בערך ככה ואני מבטיח לא לדבר עליהם יותר מדי

הבעיה עם הרולים האלו, מעבר לעובדה שהם במרחק קוביית טופו ומיץ קראנבריז מלהיות המאכל הכי נשי שיש, זה שאין שום דבר לכתוב עליהם. אבל מעז יצא מתוק וביום מסיבת ההשקה והרולים התרחש גם מאורע אחר בסצנת האוכל הישראלית, חשוב כמעט כמו השקת פודגבר. אני מדבר, כמובן, על גמר מאסטר שף.

המצרכים לרולים מצריכים קפיצה לסופר, ועדיף שתלכו למדף הזה של המוצרים האסייתים. לרולים עצמם אנחנו צריכים דפי אורז, אטריות שעועית (לפעמים קוראים להן אטריות זכוכית), כרוב, גזר, מלפפון, חזה עוף, רוטב צ’ילי מתוק, אינה אחת, סמדי אחת ואלקנה.

זה נכון שאלקנה לא זכה בתואר מאסטר שף, אבל אין ספק שהוא הפוד גבר של התוכנית. כל המנות שהוא הכין היו בשר מגולגל בתוך בשר אחר. שזה קצת כמו הרולים שאני מתחמק מלכתוב עליהם, אבל ממש לא. בגמר אלקנה הכין מנה שהיא בגדול משה בתיבה. פודגבר. במקום השני בתחרות הפודגבר זכה כמובן איציק עם מנת הקרפצ’יו-אובייקט-מיני שלו. איציק טוען שהוא מעולם לא התייחס אל אישה כאל אובייקט מיני, אבל אין ספק שלקרפצ’יו הוא שלח כמה מבטים גסים.

פסטורלי, אה?

בקשר לכתבה שהייתה בידיעות בסופ”ש שחשפה “דברים רעים” על אייל שני – לא קראתי, וגם לא כל כך מעניין אותי מה כתוב שם. מצחיקה אותי ההמולה שהייתה מסביב לזה – די ברור שבנאדם שמדבר על אוכל בתשוקה כזאת ירתיע אנשים. אני די בטוח שבכל הכתבה הזאת לא היה אפילו מתכון אחד. אז למה לקרוא?

את חזה העוף חותכים לקוביות/רצועות דקות, עוטפים בצ’ילי מתוק (אני שמתי ליקר Y במקום ויצא מגניב אש) ומטגנים עד להשחמה. כתבתי “עד להשחמה” כי זה מה שתמיד כותבים במתכונים, אבל מה שאמור להיות זה שהעוף יהיה מוכן ברמה שתרצו לאכול אותו. הוא לא יעבור שום בישול/חימום נוסף.

אטריות שעועית

אטריות שעועית - הדוקים של הטבע

חותכים את הירקות לרצועות דקות ומבשלים בקצרה את אטריות השעועית על פי ההוראות. הן מוכנות כשהן שקופות לגמרי, וזה קורה מהר. חשוב לשטוף במים קרים שלא ימשיכו להתבשל. עם דפי האורז צריכים הרבה סבלנות, חצי מהם יהיו קרועים, חצי מהחצי תקרעו תוך כדי גלגול. בעקרון, מניחים אותם במים שהם שלושת-רבעי מים מהברז ורבע מים רותחים, מחכים שניות בודדות שיתרככו ומעבירים למגבת. עכשיו שמים מהירקות ומהעוף בפנים ומגלגלים.

לפני גלגול

אתם מאמינים בגלגול, נשמות?

מיכל “איך טעים” אנסקי אמרה לקראת סוף הגמר שבפסח יצא ספר בישול של מאסטר שף, שזה צירוף מקרים נהדר כי בפסח יש לי יומולדת. כשלכם יהיה יומולדת אני אביא לכם ספר בישול של פודגבר, מבטיח.

יש גם שני רטבים שהולכים מגניב עם הרולים. רוטב סלינה ורוטב בוטנים. את שניהם מאוד קל להכין. סלינה זה לא יותר מסילאן וטחינה מעורבבים בכמויות שוות. אם אתם חושבים שסלינה זה שם מטופש, תגידו תודה שזה לא טחילאן. רוטב הבוטנים הוא חמאת בוטנים מעורבבת עם רוטב סויה, עם עדיפות חזקה לכיוון חמאת הבוטנים. את שני הרטבים אפשר לשים בתוך הרולים לפני הגלגול או לטבול בהם את הרולים. איך שבא.

אז נכון שבסוף אינה זכתה. אבל המנצחים הגדולים פה זה אתם, שזכיתם לקרוא עוד מתכון לא שימושי כאן בפודגבר. לקינוח, הנה תמונה של הפודגבר’ז ממסיבת ההשקה.

איזה ירק גברי זה גזר

איך טעים.

28/11/2010

תגיות: , , , , , , ,

עמוד:«1234»