מרק בצל

ימים גשומים זה תירוץ טוב לפרסם מתכון למרק. בבלוגים אחרים אולי תמצאו את המשפט הזה נכתב בצורה יותר ציורית, אבל הגעתם לפודגבר, אז תורידו ציפיות. וחוצמזה, אצלנו פברואר זה כבר קיץ, אז ננצל את הימים האחרונים של הגשם בשביל לפרסם תמונות של מרק. הנה מתכון למרק בצל, שזה המרק הכי פשוט בעולם, ויש גם כל מני טריקים שאפשר לעשות בשביל לשפר / להרוס אותו. בסוף אני אזרוק איזו פסקה על איך להכין קרוטונים (לחם בטוסטר, כן. אבל משלמים לי לפי מילה).

בעיקר אם זו מילה גסה

אז לסיר בינוני-פלוס של מרק בצל נצטרך: המון בצל (חמשה-ששה בצלים גדולים וצפונה),שום, חמאה (רבע חבילה סטנדרטית, נגיד), קמח (שתיים-שלוש כפות), תיבול: בתמונות השתמשתי בפטרוזיליה, גזר וגרונות הודו (בפולניה קוראים לזה ‘גרגלע’, בסופר קוראים לזה ‘הבשר הכי זול שיש לנו’, התרנגול קורא ‘קוקוריקו’ והפרה עושה מו).

את הבצל מקלפים וחותכים לחתיכות דקות וקטנות, תחשבו על גודל שיכנס בכף. מכניסים לסיר, מדליקים את האש ונותנים לו להיחרך (או לפחות להשחים). יש פה עניין של טעם: אם בא לכם מרק כהה אתם רוצים להגיע לבצל מאוד שחום, אם בא לכם מרק קליל אתם רוצים שהבצל יהיה שקוף או מקורמל מעט. תוסיפו שום, תערבבו מדי פעם, ותראו את הקסם מתרחש: הבצל יתרכך ממש מול העיניים שלכם, בזמן שאתם בוכים כמו מטורפים כי קצצתם עכשיו ששה בצלים והעיניים שלכם צורבות כמו חנות דיסקים בתחנה המרכזית.

אז ככה נראה בצל מטוגן

עכשיו מגיע שלב שקוראים לו “הרביכה”. בצרפתית קוראים לזה רו, אבל כותבים את זה Roux, כי הם צרפתים. שמים את החמאה בסיר, כשהיא נמסה מוסיפים גם את הקמח. עדיף לעשות את זה ככה שהחמאה והקמח יגעו ישר בסיר, אז תזיזו קצת את הבצל לפני. עכשיו מערבבים אותם ביחד בתוך הסיר, עד שזה נהיה כמעט-בצק. הכמעט-בצק שקורה שם בתוך הסיר זו הרביכה, וזה מה שיעשה את המרק שלכם קצת יותר סמיך מאשר, אהממ, אם לא הייתם עושים את זה.

וככה נראה קמח, אדיר

עד פה זה המתכון הסטנדרטי של מרק בצל. מפה, בואו נהיה יצירתיים. אנחנו נוסיף פטרוזיליה, כי פטרוזיליה מוסיפה לכל מרק. נוסיף גזר, כי למה לא, ונוסיף גם גרונות הודו (או כל עצם עם בשר שיש לכם או שמוכרים בזול). זה ממש לא הכרחי, אבל זו דרך להוסיף טעם וריח למרק שהוא יחסית בסיסי. אחרי שנותנים לכל אלו לצבור קצת מהחום של הסיר, אפשר להוסיף מלח ופלפל, למלא במים עד למעלה, לתת ערבוב אחרון למזל, לשים על אש גבוהה עד שרותח ואז להוריד לאש נמוכה ולתת לזה להתבשל. המהדרין מוסיפים ברנדי זול או יין לבן לפני ההגשה. מוסיף קצת אלכוהוליזם לטעם.

אלכוהוליזם ובשר זול: בריא לגוף וטוב לנשמה

הנה רעיון להרפתקנים: כשמקלפים את הבצל – שומרים את הקליפות החומות ושותפים אותם מכל החול. מרתיחים מים ומכינים משהו שהוא כמו תה מהקליפות של הבצל. יוצא משהו עם צבע יפהפה, ריח אדיר – וטעם ואליד באדיר. ריח פצצה – וטעם אחרי הפצצה. ארומה סוף – וטעם כביש החוף. אתם מוזמנים להשתמש בזה במקום המים אם אתם בטוחים בעצמכם שתצליחו להסתיר את ערמת טעמי הלוואי שאתם מכניסים למרק. אני רק יודע לספר לכם שכשאני עשיתי את זה – יצאתי ממש מאוכזב.

בכל מקרה, יש לנו מרק בצל על האש. בתקווה – יש לנו גם קליפות של בצל בפח, ולא בקומקום. נכין קרוטונים: חותכים לחם/לחמנייה דק יחסית (קוביות של ס”מ, או משהו כזה). מפזרים קצת מלח וטיפה זעתר. מטפטפים מעט שמן זית ומכניסים לטוסטר אובן או לתנור בחום יחסית נמוך. אל תבקשו ממני לדייק – זה לשים לחם בטוסטר, אתם תסתדרו.

טוב, לכתוב הצעת הגשה על מרק בצל זה דבילי. מי שמתעקש – תחתכו אגוז קוקוס לשניים ותגישו את המרק בתוכו. אפשר גם לפתוח את המכסה מנוע של האוטו שלכם ולמזוג את המרק למיכל שבדרך כלל יש בו את החומר שהמגבים משפריצים על השמשה. בשביל מי שלא רוצה הצעת הגשה, אבל מרגיש שסטיתי מהנושא, הנה סיכום המתכון: מטגנים המון בצל, מוסיפים קמח וחמאה עד שהם מתרבכים, מוסיפים גזר, פטרוזיליה, מלח, פלפל ומים. מרתיחים, ואז מבשלים על אש קטנה עד שנמאס. ואז אוכלים.

 

 

9 תגובות

  • אז בצל ממש ממש לא מדבר אלי (אם לא הייתי מנסה להיות מנומסת, הייתי אומרת “איכס”. כי אני נגד הגישה הזו של “לא אומרים איכס על אוכל”. יש אוכל שפשוט דורש את זה. מזל שאני מנסה להיות מנומסת ולכן התאפקתי. מה שכן, עכשיו בא לי קערת מרק נטולת מרק אך מלאה בקרוטונים), אבל אני שמחה על הפוסט הזה ולו רק כי סוף סוף למדתי איך עושה פרה. לא פלא שפוד גבר הפכו לסלבז המככבים במהדורות החדשות!

    לגבי המיכל של הווישרים: בלי קשר להצעת ההגשה, אפשר בבקשה לקבל הסבר איפה הוא נמצא??? כי חיפשתי אותו היום שלוש פעמים ללא הצלחה (ליתר דיוק, בפעמיים הראשונות לא הצלחתי לפתוח את מכסה המנוע ובפעם השלישית כבר היה חושך ופחדתי שאפול פנימה, ייסגר עלי המכסה וימצאו את גופתי מחר בבוקר, מתבוססת במים כחולים עם ריח של חומר ניקוי), ואני ממש חוששת שאאלץ להמשיך לחיות את חיי ללא היכולת להפעיל את וישריי. אלו מין חיים אלה? כבר מוטב היה לו הייתי נהרגת בתאונת מכסה מנוע אכזרית.

    למי קראתם בחורה-טיפוסית-קלישאתית-על-סף-הקריקטורה?

  • קח מרק יותר קל של גבר אמיתי – מרק תירס: שופכים קופסת שימורים של תירס לסיר (כולל הנוזל), ממלאים במים עד הסוף. כשמרק רותח שופכים פנימה ביצה שקשקשנו ונותנים לה להתבשל. מטבלים במלח פלפל. המשקיעים מוסיפים סויה.

    לא המרק שיעזור אם משלמים לפי מילה, אבל עדיין הולך טוב בדירת שותפים ירושלמית

  • יין לבן זה לא רק למהדרין, לא כדאי לוותר עליו
    פעם אפילו עשיתי עם חצי בקבוק בירה וזה תפס

  • תקשיבו, קרעתם אותי מצחוק בכתבה הזו של ערוץ שתיים. אתם מהממים.

  • שונא בצל, זה דוחה, זה מגעיל, זה מסריח, בצל עושה לי להקיא.
    אני לא אוהב שהאוכל שלי נוגע בבצל, אני אפילו מבקש בחלק מהמקוחות שינקו את הכלים אם נגעו בבצל, ושיחליפו כפפות (בתנאי שיש להם כפפות ושהם לא אלימים יותר מדי).

    אני מוכן לאכול בצל רק אם יש ממש מעט ממנו והוא בחתיכה פצפונת שלא רואים והוא גם טוגן ובושל עד שהוא איבד כל טעם.

    אבל אחלה מתכון והכל.

  • מור- קחי עצה: לא לבקש עצות כאלו (איפה נמצא המיכל של המים הכחולים באוטו) לא מבקשים מפוד-גבר-יעקב. הוא עוד יצביע על האגזוז, עדיף לשאול את פוד-גבר-אלון!

    אגב ראיתי -שוב- את הכתבה בערוץ 2, מפתיע כמה שכונה אפשר לעשות בפריים טיים הישארלי! סחטיין עליכם!

  • אחלה פוסט.
    יעקב, הדבר היחידי שטעון שיפור זה הקוראים. מחודש לחודש הרמה יורדת וזה ניכר באיכות התגובות.

  • חבר-זה-לא-קיר היקר: אנחנו בפודגבר שמנו לעצמנו כמטרה לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר. זה מתחיל בפריים טיים בערוץ שתיים וזה יגמר בחאפלות בחתונות של עבריינים. זה האידאל הנשגב מבחינתנו, או אפילו: זה מה שבזין שלנו.

  • כנראה שהגרסא שלי קצת יותר מסובכת..
    http://www.eatingcookingfooding.com/2011/09/stocking-consomme-brunoise-soupe-a-loignon.html
    אבל בלי roux, רק חמאה.
    ד”א ה”מתכון” של מישהו מהתגובות למרק תירס עשה לי בחילה, נשמע דוחה.

כתוב תגובה